יחסי עבודה
יחסי עבודה 
יחסי עבודה מהווים את המגע בין כל הגורמים בשוק העבודה, והם מחולקים לשלוש קבוצות:
- שכירים.
- מעסיקים.
- צד שלישי (לדוגמא- ממשלה).
ניתן להתייחס ליחסי עבודה בהגדרה מלאה הכוללת כל אירוע כלכלי בשוק העבודה, או בהגדרה חלקית הכוללת יחסים על בסיס הסכמי שכר. יש המאפיינים יחסי עבודה כ-אך ורק מגע בפעילותם של נציגי עובדים שונים. בכל יחסי העבודה, קיים חשש מתמיד להסלמת שיתוף הפעולה והתדרדרותו לסכסוך עבודה.
ביחסי עבודה – 4 רמות (ע"פ החוקר א' שרום, 1983).
- דרג קבוצת העבודה.
- דרג ארגון העבודה.
- דרג שוק העבודה – ענפי שוק שלמים.
- דרג המשק הלאומי.
ישנן 4 גישות עיקריות לחקר יחסי עבודה (ג' בליין, 1978).
- הגישה היחידאית: מתארת את יחסי העבודה כמערכת אינטרסים משותפים והרמוניים. על-פיה, סכסוך הינו חוסר יכולת לשלב בין הגורמים השונים.
- גישת הסכסוך: מתארת את שוק העבודה כזירת קרב בין מעמדות חברתיים.
- גישת המערכות.
- הגישה המדינתית.
מאמרים בתחום של יחסי עבודה:
היום: דיון בכנסת בתוספת 5 ימי חופשה בשנה
במסגרת ההצעה, שהוגשה על ידי ח"כ רחל עזריה (כולנו), וזוכה לתמיכה ממי שעומד בראש המפלגה, השר משה כחלון, עבודה במשרה מלאה תזכה את העובד ב-15 ימי חופשה בשנה במהלך 5 שנות העבודה הראשונות. החל מהשנה השמינית העובד יהיה זכאי ליום חופשה נוסף עבור כל שנה, עד לתקרה של 20 ימי חופשה בשנה.
חוק הודעה לעובד – סקירה
חוק הודעה לעובד מחייב את המעסיק למסור לעובד בתוך 30 יום הודעה המפרטת את תנאי העבודה המלאים של העובד, את הפרשת התנאים הסוציאליים שלו, וכן לעדכן אותו על שינוי תנאי העבודה | סקירה
מעסיקים חשופים למלשינון מבית האוצר
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), קובע שעובד רשאי לבחור להצטרף לכל קופת גמל, או להמשיך להפקיד בה, בכל עת. למעסיק אסור להתנות את תשלום הכספים שיופקדו בקופה מסוימת או בקופה שיבחר העובד מתוך רשימה מסוימת של קופות. דינו של מעסיק הפוגע בזכויות העובד עלול להיות מאסר או קנס בסך כ-1.8 מיליון שקל.
פערי שכר בין גברים לנשים: חקיקה לחוד ומציאות לחוד
על מנת להעריך אם שתי עבודות הן שוות ערך לצורך בחינה אם קיימת אפליה דרוש ניתוח שבו יש לפרק לגורמים את המרכיבים והמאפיינים של כל עיסוק ולתת לכל מרכיב ניקוד מתאים כדי לקבוע את ערכו היחסי במקום עבודה מסוים. הנתונים הרלוונטיים הם, בין היתר, הגדרת מטרתו של העיסוק, הדרישות המוצגות לעובד מבחינת כישוריו, רמת ההשכלה שלו, הניסיון המקצועי והעצמאות, תחומי האחריות, התכונות הנפשיות והגופניות הנדרשות לתפקיד, היבטים חברתיים של התפקיד ותנאים סביבתיים, כגון עבודה בשעות הלילה, עבודה בסביבה רועשת ונסיעות מרובות.
הארגון חויב בפיצוי של 100 אלף שקל בעקבות ניסיונות סיכול התארגנות העובדים
ביה"ד לעבודה חייב לאחרונה בפיצויים בגובה 100 אלף שקל חברה שהוכח שנקטה בפעולות אסורות לצורך סיכול ניסיונות ההתארגנות הראשונית של העובדים | "דרך המלך היא לפסוק פיצוי לזכות ארגון העובדים ולזכות העובד שנפגע כתוצאה מהתנהגות המעסיק"
חוק הגנת שכר – סקירה
להבדיל משכר עבודה, הזכות לפיצויי הלנת שכר תתיישן אם לא הוגשה תביעה לבית דין אזורי לעבודה תוך שנה מהמועד שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, לפי המוקדם ביניהם, אולם בית הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים.
ביהמ"ש: חברת כוח אדם אינה משוחררת מחובות המוטלות על מעסיק כלפי העובד
ביהמ"ש קבע כי לו היה מוכח שחברת כוח האדם דאגה מלכתחילה לביטחון ובטיחות העובדים בפן החוזי, באמצעות בירור עם העובדים, באמצעות דרישה לקבל דווח על הדרכות בטיחות ווידוא שהעובד שיועד לעבודה בגובה אכן קיבל את ההדרכה הספציפית הנדרשת וחתם על הטופס הנדרש בתקנות – ניתן היה לפטור אותה מאחריות לתאונת העבודה שנגרמה לעובד.
המעסיק יפצה ב-50 אלף שקל מועמדת שנדחתה בטענה שהיא "פרחה"
"שחרחורת, ילדותית, פשוטה, מראה די פרחי" - בשש מילים אלו בלבד סוכמה התרשמות המראיינים ממועמדת לתפקיד זוטר במחלקת משאבי אנוש בארגון גדול. התערבות נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה הביאה לפיצויים בסך 50 אלף שקל.
ההמלצה לשמירת הריון לא התבססה על בדיקות רפואיות חיוניות, האם העובדת זכאית לגמלה?
העובדת סבלה במשך תקופת ההיריון מכאבי גב עזים וקיבלה מרופא נשים הוראה להיות בשמירת היריון. לאחר דחיית בקשתה לקבלת גמלת שמירת היריון מהביטוח הלאומי, שני מומחים שמונו על ידי ביה"ד קבעו כי היא אכן אינה זכאית לגמלה. בצעד נדיר דחה ביה"ד את שתי חוות הדעת וקיבל את תביעתה.
ביה"ד לא הכיר בוועד הפנימי של מנורה כארגון יציג
חרף קביעת ביה"ד כי הוועד הפנימי של מנורה מבטחים נחשב להתארגנות עצמאית של העובדים, נקבע כי אינו עומד במבחני הפסיקה לצורך קביעה כי הוא נחשב לארגון יציג שבסמכותו לייצג את כלל עובדי החברה לצורך חתימה על הסכם קיבוצי. הסיבה לכך היא שמטרת הקמת הארגון, כך נפסק, לא היתה לצורך ניהול מו"מ עם הנהלת החברה לצורך קידום חתימה על הסכם קיבוצי, אלא לצורך התנגדות ניהול מו"מ זה על ידי הסתדרות העובדים.











