הצעת החוק המקורית של ח"כ רחל עזריה, הגדילה את מספר ימי החופשה ל-15 ימי עבודה, אבל בלחץ ארגוני המעסיקים המספר פחת בפשרה ל-12 יום. כך או כך הגדלת ימי החופשה פוגעת במעסיקים ועשויה לפגוע בסופו של דבר בעובדים עצמם.

החוק קובע שמעסיק שלא מודיע למועמד על מצבו חשוף לסנקציה של פיצויים גם אם לא נגרם נזק וכן עיצום כספי של משרד הכלכלה במסגרת החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה.

החל משנת הכספים 2016 ואילך מעסיקים נדרשים לדווח שלוש פעמים במהלך השנה – ינואר, אפריל ויולי – על תשלומים ששילמו לעובדים, בדומה לשכר עבודה, ועל קליטת עובדים חדשים

האם החוק שבא להגן על מועסקים בעת שירות המילואים, בסופו של דבר פוגע בהם במציאת עבודה?

חובת ניהול פנקס חופשה, נקבעה בסעיף 26 לחוק חופשה שנתית התשי"א 1951 ומחייבת את המעסיק עצמו לנהל את פנקס החופשה של עובדיו

עו"ד מיכל שמר: "מעמדו של נציג הציבור בעת הדיון בבית הדין לעבודה הוא כמעמד השופט שלצידו הוא מכהן בהרכב" – כתבה שנייה בסדרה. 

עו"ד מיכל שמר: "מנהלי משאבי אנוש המכהנים כנציגי ציבור בבתי הדין לעבודה מחזקים את השותפות של הארגונים בקביעת מדיניות השפיטה ומשפיעים על המגמות בשוק העבודה" – כתבה ראשונה בסדרה

הבנו למה חשוב להגיש מועמדות, ומה תפקידו של נציג הציבור בבית הדין לעבודה - אך כיצד מגישים את המועמדות בפועל? מדריך למנהל משאבי אנוש להשלמת תהליך הגשת המועמדות לתפקיד נציג הציבור (נציג המעסיקים) בבית הדין לעבודה.

בינואר 2015 נכנס לתוקפו תיקון מס' 6 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), בו נקבע כי מעסיק ימסור למועמד לעבודה המשתתף בהליכי מיון לעבודה הודעה בכתב על התקדמות הליכי המיון לעבודה - אחת לחודשיים לפחות מיום תחילת השתתפות המועמד בהליכי המיון; וכן על אי-קבלתו לעבודה של המועמד - לא יאוחר מ-14 ימים מהיום שבו אדם אחר התקבל לעבודה שלגביה נערכו הליכי המיון.