שיתוף

המעבר לעבודה מהבית צובר תאוצה, גם אם באופן מדורג. בשלב זה מעדיפים הארגונים וגם חלק ניכר מהעובדים, לעבוד על פי המודל ההיברידי. כלומר עבודה של יום או יומיים מהבית ובשאר הימים עבודה מהמשרד.

אלא שהמצב בשטח הוא, שיותר ויותר עובדים צעירים מעדיפים בצורה ברורה לעבוד מהבית באופן מלא. לכן, יתכן מאוד שלפחות עבור חלק מהעובדים, המודל ההיברידי הוא רק שלב הביניים, וכי בטווח הרחוק יהיה שיעור ניכר של עובדים שיעבדו מהבית באופן מלא.

עידן חדש זה של עבודה מרחוק מביא איתו מהפך בכל מה שקשור למאגר הטלנטים, ובה בעת יצר מערכת חדשה של אתגרים למנהלי משאבי האנוש.

משמעות המהפך היא שארגונים יכולים כעת לגייס עובדים שמתגוררים במדינות אחרות שמעבר לים ועובדים מביתם.

האתגרים החדשים שניצבים בפני מנהלי משאבי האנוש בכל הקשור להעסקת עובדים מהבית מחו"ל כוללים את הצורך ללמוד איך להעסיק עובדים מחו"ל שהם אינם עובדי סניפים בחו"ל אלא עובדים ישירים של החברה:

במילים אחרות, מנהלי משאבי האנוש יצטרכו ללמוד את התרבות המקומית במדינות בהן הם מעוניינים לגייס את העובדים, להכיר היטב את  הכלכלה המקומית במדינה שממנה מגוייסים העובדים ולהכיר לעומק את כל חוקי העבודה במדינות היעד.

1 האתגר הראשון הוא בגיוס העובדים עצמו. על מנהלי הגיוס ללמוד היטב את שיטות הגיוס, את מקורות הגיוס ואיך לנהוג במדינות היעד.

2 אתגר נוסף, הוא כאמור בכל הקשור בדיני העבודה במדינות אחרות. אחת השאלות שמנהלי משאבי האנוש יצטרכו לברר היא, האם עובד שמתגורר בחו"ל, ומועסק מהבית באופן ישיר על ידי החברה (ולא על ידי סניף מקומי) ניתן להעסקה כשכיר או כפרילנסר.

3 אתגר שלישי טמון בסוגייה הבאה: אם ניתן להעסיק את העובד מהבית שמתגורר בחו"ל כשכיר, האם הוא זכאי לאותן זכויות קוגנטיות שדיני העבודה בישראל מחייבים בהן את המעסיקים בארץ, או האם הזכויות המגיעות לו הן על פי הנהוג בחוקי העבודה במדינה בה הוא מתגורר.

4 אתגר שונה לחלוטין טמון בהעסקת עובדים מהבית שהם עובדים-נוודים. כלומר, הם עובדים ישראלים בעלי אזרחות ישראלית שעובדים מרחוק, אבל לא בהכרח מביתם.

הטכנולוגיה מאפשרת כיום לעובדים ישראלים לעבוד עבור אותה חברה ישראלית שהם עבדו עבורה במשך כמה שנים במשרד, ולאחר מכן מהבית, להתגורר בחו"ל למשך תקופות מסויימות ולעבוד משם.

האתגר הגדול של מנהלי משאבי האנוש בנושא זה יהיה ללמוד איך להעסיק עובדים אלה בעת שהם מתגוררים בחו"ל. כלומר, האם הם מתגוררים במשך כל התקופה במדינה אחת או שהם עוברים ממדינה למדינה.

אם הם מתגוררים במדינה אחת למשך כל התקופה, באיזו תקופה מדובר. אם המעבר לחו"ל משמעו שמרכז חייהם עבר לחו"ל, אילו חוקי מס חלים עליהם. האם חוקי המס של מדינת ישראל או חוקי המס של המדינה בה הם מתגוררים.

בנוסף, אם מרכז חייו של העובד עבר לחו"ל, קיימות אותן סוגיות כמו לגבי עובד זר שעובד מביתו בחו"ל ושיש לבררן: האם דיני העבודה של מדינת ישראל (והזכויות הקוגנטיות) חלים עליו, או שחלים עליו דיני העבודה הנהוגים במדינה בה הוא מתגורר.    

 

כנס משאבי אנוש

כנס הגיוס השנתי 2024

כנס רווחה וחווית העובד

אין תגובות

השאר תגובה