מצב בו למנכ"ל החברה נוצרים אינטרסים המנוגדים לאינטרסים של טובת החברה, עלול להיות הרסני ביותר לכל חברה, בלי קשר למידת איתנותה הכלכלית.
לניגודי עניינים בין האינטרסים האישיים של המנכ"ל לבין האינטרסים של החברה עלולות להיות השלכות משמעותיות ומרחיקות לכת, שעלולות לפגוע ביכולת של החברה לצמוח, במוניטין של החברה ואף במוניטין של המנכ"ל עצמו.
כדי לצמצם את היקף הנזקים הנגרמים כתוצאה מניגודי עניינים כאלה, חברות צריכות לבסס ולאכוף שיטות ממשל תאגידי חזקות, לקדם שקיפות, ולחייב את ההנהלה באחריות לשמירה על הסטנדרטים האתיים הגבוהים ביותר.
כללי אתיקה ברורים וקבועים, קודים ברורים של התנהגות ומנגנוני פיקוח יעילים, יכולים לסייע במניעת ניגודי עניינים ולטפל בהם לפני שהם מסלימים.
להלן 10 נזקים פוטנציאליים שיכולים לנבוע מניגוד אינטרסים בין האינטרס האישיים של המנכ"ל לבין האינטרסים של החברה:
1 שחיקת אמון:
ניגוד אינטרסים עלול לשחוק את האמון במנכ"ל, של בעלי העניין בחברה, לרבות עובדים, משקיעים ולקוחות.
אמון הוא מרכיב יסוד במנהיגות, וכל תפיסה שאינטרסים אישיים עדיפים על האינטרסים של החברה עלולה להוביל לאובדן האמון ואמינות המנכ"ל.
2 קבלת החלטות בסיכון:
מנכ"ל המתמודד עם ניגוד אינטרסים מול החברה עלול להתפתות לקבל החלטות המעדיפות רווח אישי על פני טובת החברה.
קבלת החלטות מסוכנת זו עלולה להוביל לאסטרטגיות, השקעות או בחירות תפעוליות לא אופטימליות, ולהשפיע לרעה על ביצועי הארגון.
3 נזק למוניטין:
המוניטין של המנכ"ל, של מותג החברה ושל מותג המעסיק עלולים להיפגע כאשר נחשף ניגוד עניינים.
עובדים, מועמדים, לקוחות, שותפים וציבור המשקיעים, עלולים לראות במנכ"ל כמי שמתעדף רווח אישי על חשבון שיטות עסקיות אתיות.
נזק כזה למוניטין עלול להיות קשה לתיקון ועלולות להיות לו השלכות מתמשכות.
4 ניתוק עובדים:
סביר להניח שמידת המחוברות של העובדים לחברה תפחת, ועובדים רבים יחושו מנותקים כאשר הם תופסים כי האינטרסים האישיים של המנכ"ל כמנוגדים לרווחת החברה.
חוסר אמון במנהיגות יכול להוביל לירידה במורל, בתפוקה ובשביעות רצון הכללית של העובדים.
5 השלכות משפטיות:
בהתאם לאופי ניגוד העניינים, עלולות להיות לכך השלכות משפטיות. הפרות של תקנים וחוקים עלולות לגרום לפעולות משפטיות, קנסות וחקירות הפוגעות הן במנכ"ל והן במוניטין של החברה.
6 השפעה על קשרי משקיעים:
בעלי מניות ומשקיעים עלולים להגיב בשלילה לניגוד עניינים של מנכ"ל, מה שיוביל לירידה בערך המניה ולהפסדים כספיים לחברה.
המשקיעים מצפים שההנהלה תפעל לטובת החברה כדי למקסם את התשואה, וכל תפיסה של אינטרס אישי עלולה להוביל לאובדן אמון המשקיעים.
בחברות בהן חלק מהתגמול לעובדים מבוסס על מניות חסומות או אופציות למניות החברה, מצב זה פוגע קשות בגמול תלוי הון שהם מקבלים.
7 ירידה בנאמנות העובדים:
עובדים נוטים יותר להיות נאמנים ומחויבים לחברה כאשר הם מאמינים שמנהיגות נותנת עדיפות להצלחת הארגון.
ניגוד עניינים עלול להוביל לתחושת בגידה בקרב העובדים, לגרום לירידה בנאמנות ולעלייה בשיעורי התחלופה.
8 בדיקה רגולטורית:
גופים רגולטוריים עלולים לחקור מקרים של ניגודי עניינים, במיוחד אם הם כרוכים בפעילויות לא אתיות או בלתי חוקיות.
בדיקה רגולטורית עלולה להוביל לקנסות, סנקציות ופיקוח מוגבר, וליצור אתגרים נוספים עבור החברה.
9 אובדן הזדמנויות עסקיות:
אינטרסים אישיים של מנכ"ל הנוגדים את יעדי החברה עלולים לגרום להחמצת הזדמנויות עסקיות.
שותפויות, שיתופי פעולה או יוזמות אסטרטגיות שעשויות להועיל לארגון עלולים להיות בסכנה אם בעלי העניין יתפסו שמניעיו של המנכ"ל אינם מתאימים להצלחת החברה.
10 נזק ארוך טווח לתרבות הארגונית:
ניגוד אינטרסים מתמשך בין המנכ"ל לחברה עלול לתרום לתרבות ארגונית רעילה. עובדים עלולים לאבד אמון במחויבות המנהיגות לערכי החברה, מה שיוביל לירידה באיתנות הכללית של התרבות הארגונית.
