העובד טען: חליתי בדלקת קרום הלב בגלל המעסיק

העובד טען: חליתי בדלקת קרום הלב בגלל המעסיק

עובד תבע פיצוי על התעמרות המעסיק ויצירת עומס יתר בשל ציפיות לא ראליות. כיצד הגיב בית הדין?

שיתוף
בריאות בעבודה

בריאות בעבודה

כמה פעמים שמעתם עובד מתלונן על כך שהמנהל שלו מתעלל בו? כמה פעמים שמעתם עובד מתלונן שמעבידים אותו בפרך? מי לא מכיר את הבדיחות של העובדים, בעיקר לקראת חג פסח, על היציאה מעבדות והחזרה לעבודת. "אנחנו עבדים מודרניים". עובד אחד שחש שהוא אכן סובל התעללות מצד המעסיקים ניסה את מזלו בבית הדין לעבודה.

עורך דין שכיר שפוטר מעבודתו במשרד עורכי דין, לאחר כשנתיים, פנה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בדרישה לפיצוי. העובד דרש בתביעתו הפרשי שכר, תשלום בגין שעות נוספות (שלטענתו נדרש לתת בשל עומס בעבודה) וכן פיצוי על חוסר תום לב ועגמת הנפש שנגרמה לו בעקבות "התעמרות" מצד המעסיק. 

העובד טען שהועבד בפרך
העובד טען כי המעסיקים במשרד עורכי הדין נהגו בו ברודנות והטילו עליו משימות שלא יכול היה לעמוד בהן במסגרת היקף העבודה שלו, לכן נאלץ לעבוד שעות עבודה מרובות. בכתב התביעה העובד ציין שסבל לחץ נפשי ואף לחץ פיזי שהוביל למחלת דלקת קרום הלב.

העובד טען כי המעסיקים ניסו לגרום לו להתפטר, טרם פיטרו אותו, ולשם כך הם עשו מאמצים רבים כדי להגדיל את הקשיים והסבל שלו. לשם חיזוק טענתו, העובד הציג הקלטות של שיחות שהתקיימו בינו לבין המעסיקים.

המעסיקים טען שלא היה מרוצה מתפקוד העובד
מצד משרד עורכי הדין נטען מנגד כי הם פשוט לא היו מרוצים מתפקודו של התובע וכי זה השני לא עמד במשימות שהוטלו עליו ואף גרם לסרבול והארכת זמני הטיפול וכל זה גרם להפסדים לחברה.

בית הדין לעבודה – ההקלטות שהציג העובד דווקא מחזקות את טענת המעסיק
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבעה כי דווקא מתוך הראיות שהציג העובד, אותן הקלטות המתעדות את השיחות בינו לבין המעסיקים, ניתן ללמוד כי העובד הוא זה שהתקשה בביצוע תפקידו. באחת ההקלטות (אותן העובדה ביצע לדברי השופטת בצורה "אובססיבית"), ניתן לשמוע שהמעסיקים ציפו מהעובד לסיים את המשימות בפרק זמן ראלי וללכת הביתה, אולם העובד התקשה לעמוד ביעדים. השופטת אף לא השתכנעה כלל שמחלתו של העובד (דלקת קרום המוח) הינה בעקבות תנאי עבודה, היקף או אופי העבודה שביצע עבור המעסיקים.

השופטת דחתה את טענת העובד לפיה המעסיקים נהגו בו בחוסר תום לב והסבו לו עגמת נפש או ניסו לגרום לו להתפטר מיוזמתו וקיבלה את גרסת הנתבעים לפיה הם פשוט לא היו מרוצים מתפקודו המקצועי של עורך הדין והם פיטרו אותו בסופו של דבר – משיקול ענייני. השופטת פסקה שבשל תביעות שווא מרובות ומסורבלות וחסרות שחר כנגד המעסיק, העובד יישא בהוצאות משפט בסך של 15,000 ₪.
 

הפסיקה האחרונה שופכת אור חדש על יחסו של בית הדין לעבודה לתפקידו כ'מגן העובדים'. מפסיקה זו ניתן ללמוד כי חרף התחושה (והטענות הנשנות של יודעי דבר) שבית הדין לעבודה הוא לטובת העובדים, בית הדין לעבודה מחויב לשמור על החוק ולא על מי מהצדדים. תביעתו של העובד נדחתה על הסף, והוא אף חויב לפצות את המעסיק על הזמן שגזל ועל הטרחה, היות שטענתו לא הייתה מבוססת. העובד לא עמד בנטל ההוכחה בדבר הנזק הבריאותי שגרמה לו לכאורה העבודה המרובה. כפי שניתן ללמוד מפסק דין זה, מעסיק זכאי להציב בפני העובד דרישות מקצועיות, להטיל עליו משימות ותחומי אחריות, להאיץ בעובד לעמוד בלוחות הזמנים ולהגיע ליעדים וכמובן – המעסיק רשאי לפטר עובד שלא עומד בציפיות. בית הדין שלח כאן מסר ברור לעובדים: עבודה היא לא התעללות, היא איננה התעמרות או עגמת נפש. זכות המעסיק לדרוש מעובד לעמוד ביעדים ולהתמודד עם מורכבות מקצועית מבלי שזה יחשב לפגיעה או התעמרות.

כנס משאבי אנוש

כנס הגיוס השנתי 2024

כנס רווחה וחווית העובד

אין תגובות

השאר תגובה