רשתות חברתיות פיטורים
אם אתם עדיין סבורים שלעובדים שלכם מותר לכתוב מה שהם רוצים בעמוד הבית שלהם בפייסבוק כל עוד הם עושים זאת בזמנם הפנוי ותוך שימוש במחשב או במכשיר הנייד האישי שלהם – פסיקות שהתקבלו בשנה האחרונה מוכיחות שאפשר אחרת.
הרשת החברתית זימנה לקהילת משאבי האנוש הזדמנויות נדירות לגייס עובדים, לצוד כישרונות, למתג את הארגון כמעסיק ולמתג את עצמה כמחלקת משאבי אנוש מתקדמת. יחד עם זאת, הרשת החברתית הובילה לא מנהלי משאבי אנוש לכדי התמודדות עם דילמות קשות ביותר בכל מה שמותר ואסור ברשת החברתית.
המערכת המשפטית שעד כה נתנה בידי מעסיקים פתרונות מאוד ברורים לגבי חוקים, תקנות ונורמות, לא יכלה לעזור כי תופעת הרשת החברתית הייתה שטח לא מוכר. לא היו חוקים המתייחסים להתנהלות ברשת החברתית ועדיין לא היו פסיקות שיכולות להוות תקדים.
המעסיקים והעובדים ניצבו מול הדבר הזה שנקרא רשת חברתית מבלי לדעת מה מותר, מה אסור ומדוע? מה העונש למי שעובר עבירה ברשת החברתית?
בשנת 2014 התמונה כבר מתבהרת עם אלפי פסיקות שהתקבלו בבתי משפט ברחבי העולם – כולם סביב נושא הרשת החברתית במקום העבודה. בתי המשפט הספיקו לצבור קילומטראז' בהתמודדות עם תביעות (מצד העובדים והמעסיקים) שבבסיסן הרשת החברתית.
אתר משאבי האנוש HR Morning מביא 2 דוגמאות לפסיקות אחרונות המשקפות את עמדתה של המערכת המשפטית בנושא הרשת החברתית במקום העבודה:
1. העובד איננו רשאי להוציא את התסכול שלו בפייסבוק:
עובדת סוציאלית במדינת אורגון בארה"ב פיתחה הרגל – לשתף את החברים שלה בפייסבוק בתסכולים היום-יומיים שלה בעבודה. העובדת הסוציאלית, שמייצגת את הממסד הממשלתי, החלה להעלות פוסטים "טעונים" שבהם היא מביעה את זעמה על חוסר הצדק וחוסר ההיגיון במערכת הציבורית. כך לדוגמה, באחד הפוסטים שלה היא כתבה שבביקור במשפחת "מצוקה" שמבקשת מהמדינה סיוע – היא ראתה את אחד מבני המשפחה נכנס למכונית יוקרתית. בפוסט אחר היא שאלה איך זה שמשפחות מרשות לעצמן לבקש סיוע ממשלתי כי אין להן כסף לגדל את הילדים אולם כשהיא נכנסת בדלת, הדבר הראשון שהיא מבחינה בו זה מסך פלזמה ענק?
הנהלת המחלקה לשירותים ציבוריים במדינת אורגון גילתה שהעובדת הסוציאלית שלהם מביעה דעתה על המערכת וחושפת מידע על המחלקה ודרכי ההתנהלות שלה ועל הציבור דורש השירות. גילוי זה הוביל לפיטוריה המיידיים של העובדת הסוציאלית.
בתגובה לפיטורים, העובדת הסוציאלית פנתה לבית משפט בתביעה שהפיטורים שלה לא היו מוצדקים וכי קיימת כאן הפרה של חופש הביטוי.
בית המשפט הפדרלי שדן בתביעה פסק כי העובדת הסוציאלית הפרה את תנאי ההעסקה שלה בכך שחשפה בציבור דעה אישית שכן כעובדת מדינה היא אמורה להיות ניטרלית.
2. מדיניות האוסרת אלימות מילולית במקום העבודה – תקפה גם ברשת החברתית.
אחות בבית חולים העלתה פוסט זועם לפני שיצאה מביתה למשמרת. בפוסט האחות הביעה זעם על כך ששיבצו אותה לעבודה ביום האישה וזאת לאחר שבית החולים שיבץ אותה למשמרת גם ביום ההולדת שלה וביום הנישואים שלה. היא עוד טענה שחרף העובדה שהיא נאלצת לצאת למשמרת ולהפסיד את החגיגה, החודש היא תקבל את המשכורת הנמוכה ביותר שקיבלה ב-12 שנים האחרונות, בעקבות קיצוצי שכר. במסגרת הפוסט האחות אף גידפה את מנהליה ואיחלה שבית החולים כולו יישרף..
כאשר אחד מעמיתיה לעבודה קרא את הפוסט, הוא העביר אותו להנהלה ושם התקבלה החלטה מידית לפטר את האחות לאלתר. האחות פנתה לבית המשפט בטענה שבית החולים איננו רשאי לפטר אותה כשגם היא מציגה את חופש הביטוי (חוק יסוד) כטיעון מרכזי.
בית המשפט בחן את הטיעון שלה לחופש הביטוי מול מדיניות החברה האוסרת במפורש אלימות מילולית ושימוש בלשון הרע כנגד הארגון ועובדיו. פסיקת בית המשפט קבעה שהפיטורים היו קבילים שכן העובדת הפרה את מדיניות החברה ברשת החברתית וזו עילה לגיטימית לפיטורים (חרף העובדה שזה נעשה ברשת החברתית, מחוץ לשעות העבודה, דרך המחשב הפרטי שלה ובעמוד האישי של העובדת).
יום העיון בנושא סיום יחסי עובד מעביד ידון בסוגיות השונות הנוגעות לפיטורי עובדים. לחצו כאן לפרטים והרשמה
