עו"ד עודד ערמוני - דיני עבודה
חשוב להכיר את הוראות החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, את ההסדרים והמנגנונים שבו בעניין עיצומים כספיים, התראות, האופן בו ניתן לערער על החלטות וכדומה. אבל מי שיתמקד בכך, יחמיץ את העיקר. העיקר לא מצוי בחוק גופו אלא בתוספת השנייה לו שהינה רשימה של כ-50 הוראות מחוקי עבודה שונים, אשר יאכפו באמצעות המנגנון שבחוק.
ברשימה זו וברשימות הבאות אחריה, אסקור בקצרה את רשימת ההוראות על מנת לסייע למבקשים לעשות בדק-בית פנים-ארגוני, לזהות את הנושאים בהם כדאי ונכון להתמקד.
כאמור בכותרת – אתמקד הפעם בחוקי השכר אשר צפויים לאכיפה מנהלית, דהיינו בחוק שכר מינימום וחוק הגנת השכר.
חוק שכר מינימום
החובה לשלם שכר מינימום הינה מהיסודיות והבסיסיות שבחובות אותן מטיל החוק על מעסיק כלפי עובדו. ביחס למעבידים שאינם מקיימים את החובה לשלם שכר מינימום, התמ"ת לא יגלה סלחנות וצפוי לפנות אל אלו, מיד בהודעה על כוונה לחיוב כספי ללא התראה מוקדמת.
אני מניח, כי קוראי שורות אלו, רובם ככולם, פועלים במסגרת ארגונים אשר מודעים היטב לחוק זה. ובכל זאת שימו לב למספר נקודות אשר עשויות לסבך מעט את הדברים:
- שימו לב, כי לאוכלוסיות עובדים בגילאים 18 ומטה ישנם הסדרי שכר מינימום ספציפיים.
- בדקו אם אינכם זוקפים על חשבון שכר מינימום תשלומים שאין להביאם בחשבון. ניתן לזקוף על חשבון שכר מינימום אך ורק שכר יסוד או משולב, תוספות יוקר ותוספות קבועות מסוימות.
- יש לבחון בזהירות הסדרי שכר המבוססים על תפוקה, עמלות וכדומה, על מנת לוודא, כי אלו עומדים בהוראות החוק.
לצד החובה המהותית לשלם שכר מינימום, נקבעה אכיפה של החובה לפרסם במקום העבודה הודעה עדכנית על גובה שכר המינימום בנוסח הקבוע בחוק. להזכירכם, באוקטובר השנה צפויה "פעימה" נוספת ושכר המינימום אמור לעלות ל- 4,300 ₪. בתוך 7 ימים יש לעדכן את המודעה שבמקום העסק.
חוק הגנת השכר
הוראות החוק הצפויות לאכיפה מנהלית הינן אלו העוסקות: במועד תשלום השכר, באופן ביצוע התשלום, באיסורים החלים על ניכוי מהשכר ובחובת המסירה של תלוש שכר תקין, מלא ובמועד.
בדרך כלל תשלום שכר עד היום התשיעי של החודש העוקב לחודש בגינו השכר משולם יהיה תקין. כתבתי "בדרך כלל" משום שהוראות החוק מסדירות מספר סיטואציות ספציפיות של שכר המבוסס על דווחים הנמסרים באיחור, או של שכר לעובד מזדמן, בהם מועדי התשלום עשויים להיות שונים.
הכלל הוא, כי את השכר יש לשלם במזומנים או בשיק לעובד עצמו. תשלום באופן אחר מחייב בדיקה, כדי לוודא שהוא מבוצע בהתאם להוראות החוק.
שתי סוגיות עליהן חולש חוק הגנת השכר ואשר עשויות להיות מורכבות יותר הינן – תלוש השכר וניכויים מהשכר.
כידוע, בראשית שנת 2009, חל שינוי דרמטי בכל הנוגע לסוגיה של תלוש שכר. נקבע בחוק מפרט מדויק באשר לפרטים ולנתונים אשר יש לכלול בתלוש. חלק ניכר מן הנתונים הינם טכניים ומטופלים על ידי מערכות שכר ממוחשבות.
היכן בכל זאת עשויות להיות בעיות?
ובכן, שימו לב לשאלות כמו: האם ותק העובד מדויק? האם צריך להביא תקופות עבודה קודמות בחשבון? האם נתון ערך השעה נכון ומלא? האם מוני החופשה והמחלה מתעדכנים כראוי? וכיו"ב.
שאלות מורכבות מתעוררות פעמים רבות בסוגיה של ניכויים מהשכר. ניכוי אסור מן השכר הינו אחת מן העבירות בהן צפויה אכיפה מנהלית מוגברת. גם בסוגיה זו מומלץ לבצע ביקורת על הקיים. הסדרים של ניכוי קנסות בגין עבירות משמעת, הפחתת נזקים שנגרמו בשל רשלנות עובדים, וקיזוז השתתפות עצמית, הינם דוגמאות למצבים אשר ישנה מידה לא מבוטלת של סבירות לכך שהם מפרים למעשה את הדין.
בפעם הבאה ארחיב על חוק שעות עבודה ומנוחה, ואם יותיר המקום – גם על חוק חופשה שנתית.
יום עיון בנושא שכר, תמרוץ ותגמול עובדים יתקיים ב-26.7.2012. למידע נוסף על יום עיון בנושא שכר – לחץ כאן!
*כותב המאמר הנו עורך הדין עודד ערמוני המתמחה בדיני עבודה. לפנייה לעודד ניתן למלא את הפרטים הבאים:
