במקומות עבודה שמעסיקים 20 עובדים או פחות, יעבדו בערב חג הפסח חמש שעות ויקבלו שכר של יום עבודה מלא.
ערב חג הפסח חל השנה ביום ב' 22 באפריל: החג הראשון חל ביום ג' 23 באפריל והחג השני חל ב-29 באפריל.
עבודה בערב חג הפסח: ככלל יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא.
במקומות עבודה שמעסיקים יותר מ-20 עובדים, ערב החג הוא יום עבודה מקוצר והוא נע בין חמש לשבע שעות עבודה, תלוי בהסכמים הקיבוציים, בהסכמים עם העובדים ובמנהגים הנהוגים במקום העבודה.
מה קורה שמקומות עבודה שאין בהם הסכמי עבודה או נוהג בקשר לעבודה בערב החג:
במקומות עבודה שבהם עובדים ששה ימים בשבוע – כשביום עבודה רגיל עובדים לא יותר משמונה שעות וביום שישי לא עובדים יותר משבע שעות – ביום עבודה בערב החג עובדים לא יותר משבע שעות.
במקומות עבודה שבהם עובדים חמישה ימים בשבוע, יום העבודה בערב החג יארך עד שמונה שעות.
המעסיק ונציגות העובדים יכולים לבחור בין יום עבודה של שבע שעות כאשר משלמים לעובדים שכר של שמונה שעות, לבין יום עבודה של שמונה שעות כאשר משלמים לעובדים שכר של תשע שעות.
נהוג שיום העבודה בערב החג מסתיים לפחות שלוש שעות לפני כניסת החג.
עובדים שנעדרים מהעבודה בשני ערבי החג צריכים לקבל שכר רגיל, אבל בה בעת המעסיק יכול לנכות ממכסת ימי החופשה השנתית שלהם שני ימי חופש.
במקומות עבודה רבים הסגורים בערב החג, מקובל לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים בגין חופשתם בערב החג, אבל לשלם להם שכר מלא עבור אותו יום.
עבודה במהלך חג הפסח:
עובדים במשכורת חודשית: עובדים שיועסקו במהלך החג זכאים לתוספת של 50% מערך שכרם היומי עבור שעות עבודתם בחג, ובמקביל גם למנוחת פיצוי, על פי אופן העסקתם בשבת.
חשוב לציין כי מנוחת הפיצוי היא בתשלום, שכן אסור למעסיק לנכות משכרו החודשי של העובד את שעות ההיעדרות במהלך מנוחת הפיצוי.
אם חל על העובד במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי או הסכם קיבוצי מיוחד או צו הרחבה ענפי, או חוזה עבודה אישי או נוהג, הקובעים כי התמורה עבור עבודה בחג תהיה בשיעור גבוה יותר מהשיעור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.
עובדים יומיים או שעתיים: עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל (תוספת של 50 אחוזים) עבור שעות עבודתם בחג ובנוסף, גם למנוחת פיצוי ללא תשלום.
אם הם הועסקו בחג מתוך כורח, כלומר משום שנאלצו לעבוד ולא משום שרצו, הם זכאים בנוסף, גם לדמי חגים בשיעור 100% משכרם.
על פי הפסיקה והפרשנות של בית הדין לעבודה, עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג בשיעור של 150% משכרו הרגיל.
בנוסף, הוא (העובד השעתי או היומי) זכאי גם לדמי חגים בשיעור 100% מהשכר, כך שסך כל התגמול שהעובד היומי או השעתי זכאי לו עבור שעות עבודתו בחג הוא 250% משכרו הרגיל.
בנוסף, עובד זה יהיה זכאי לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום השעות שבהן עבד בחג.
חשוב לציין, כי גם כאשר שיבוצו של העובד השעתי או היומי נעשה על ידי המעסיק תוך התחשבות בבקשות ובהעדפות של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים, שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו.
העבודה לא תחשב ככורח אם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה שנקבע לבקשת העובדים בלבד וללא שיקול דעתו של המעסיק, או שהעובד בחר לעבוד בחג.
חשוב לדעת, שאם יש מחלוקת בעניין זה והיא מגיעה להידון בבית הדין לעבודה, הרי שהמעסיק הוא זה שצריך להוכיח שהעובד הועסק בחג מרצונו.
אם לא יצליח להוכיח זאת, ייחשב העובד כמי שהוכרח לעבוד באותו יום.
