שיתוף

בית הדין לעבודה פסק כי מעסיק ישלם לעובדת שפוטרה פיצוי בסכום של 17 אלף שקל בגלל שימוע שלא כדין, אף על פי שבית הדין הגיע למסקנה כי היא פוטרה מסיבות ענייניות ולא בגלל אפליה כפי שטענה.

בפסק הדין נקבע, כי פיטורי העובדה היו מטעמים ענייניים, שכן העירו לה לפני שיחת הפיטורים על אי שביעות הרצון מתפקודה.

למרות השיחות המקדימות, העובדת לא הפנימה את ההערות לגבי תפקודה ואת חוסר שביעות הרצון ממנה.

ובכל זאת, קבע בית הדין לעבודה, לא נערך לה שימוע כדין. בית הדין לעבודה הגיע למסקנה זו לאחר שמצא כי לעובדת לא נשלח או ניתן זימון לשימוע, והיא פוטרה כבר במהלך שיחת השימוע.

למעשה, קבע בית הדין לעבודה, שיחת השימוע היתה שיחת סרק, שלא נועדה לתת לעובדת במה לשטוח את טיעוניה, אלא רק כדי לידע אותה על סיום יחסי העובד מעסיק.

פרט לסוגיית השימוע שלא כדין תבעה העובדת שפוטרה את המעסיק שפיטר אותה בגין אפליה על רקע הורות.

על פי הפסיקה, במקרה של פיטורים מעבודה בשל אפליה בגין הורות, חובת ההוכחה חלה על המעסיק, כל עוד העובד הוכיח כי לא היה במעשיו ובהתנהגותו סיבה לפיטורים.

עובד יוכל לעמוד בדרישות הראיות לשם העברת נטל ההוכחה, גם אם לא מתקיימים התנאים של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ובתנאי שיצביע למשל על מדיניות מפורשת של המעסיק המבוססת על אחד הקריטריונים בחוק זה, או אם יוכיח כי להחלטת המעסיק יש תוצאה מפלה, או אם יציג ראיות המלמדות על יחס שונה של המעסיק כלפי העובד לעומת עובדים אחרים שאינם משתייכים לאותה קבוצה.

תנאי מסוג אחר הוא אם העובד הצליח להוכיח יחס שונה כלפי עובדים מהקבוצה שאליה הוא משתייך לעומת יחסו של המעסיק לעובדים מקבוצות אחרות וכדומה.

אלא שהעובדת שתבעה לא טענה כי אצל המעסיק קיימת מדיניות מפלה כלפי הורים, נשים או גברים. היא טענה כי הופלתה בגלל קיצור שעות העבודה לאור זכותה לשעת הנקה, אלא שטענה זו לא הוכחה.

מכיוון שכך פסק בית הדין לעבודה כי היא לא עמדה ברף הראייתי הנדרש על מנת להעביר את נטל ההוכחה למעסיק.

לדברי השופט, העובדה שמי שהחליף אותה התפקידה הוא גבר אינה מצביעה כשלעצמה על אפליה מסיבה של מגדר/מין או הורות.

כמו כן, העובדת לא הצביעה על מגמה של העסקת גברים בלבד על ידי המעסיק או על מגמה של העסקת נשים\גברים רווקים\ות נטולי ילדים, אלא הסתפקה בציון העובדה שהמחליף הוא גבר בתור ראיה לאפליה.

עוד פסק בית הדין לעבודה כי גם אילו היה נקבע שנטל ההוכחה כן הועבר למעסיק, הרי שהמעסיק הצליל להוכיח שהעובדת לא פוטרה בגלל הורות, אלא מסיבות ענייניות.

ועם זאת, כאמור, השימוע שנערך לעובדת היה שלא כדין ולכן נפסק כי על המעסיק לשלם לעובדת פיצוי בסכום של 17 אלף שקלים.

כנס מצוינות במשאבי אנוש באנר

אין תגובות

השאר תגובה