שיתוף

בית הדין לעבודה פסק כי מועמד לעבודה שהופלה על רקע לקות השמיעה עליה הודיעה למעסיק, יקבל מהמעסיק פיצוי בסכום של 40 אלף שקלים.

מדובר במועמד לעבודה שנמצא מתאים לתפקיד כנציג לקוחות במוקד הטלפוני. אלא שלאחר שנמצא מתאים לתפקיד, הוא הודיע למעסיק כי יש לו לקות שמיעה. בעקבות הודעתו זו, הבהיר לו המעסיק כי קבלתו לעבודה מצריכה אישור של רופא תעסוקתי.

בהיעדר אישור רפואי, הבהיר לו המעסיק, לא ניתן לאפשר לו להתחיל את קורס ההכשרה לתפקיד. אלא שהמעסיק הודיע לו על כך זמן קצר מדי לפני תחילת הקורס.

כתוצאה מכך, המועמד לא הצליח להשיג אישור בזמן הקצר שניתן לו ולכן לא התחיל את הקורס. בשלב מאוחר יותר הודיעה לו החברה כי אי אפשר להציע לו עבודה אחרת, משום שהוחלט בחברה על הקפאת קליטת עובדים.

העובד תבע את החברה בעקבות אפליה פסולה. בית הדין לעבודה קבע, כי כאשר אדם נמצא מתאים לעבודה, והסיבה לכך שהוא לא התקבל אינה קשורה למגבלה הרפואית ממנה הוא סובל, על המעסיק מוטל נטל ההוכחה להוכיח כי לא מדובר באפליה פסולה.

עוד קבע בית הדין לעבודה, כי כדי להכריע בטענת האפליה, צריך לברר האם הדרישה שהעלתה החברה הינה לגיטימית.

בית הדין טען כי אין בידיו כל ראיה באשר לאופי התפקיד, ולסביבת העבודה, או לזיקה בינם לבין המגבלה הרפואית של המועמד.

לדברי בית הדין לעבודה: גם אם נניח, לטובת החברה, כי בנסיבות העניין אין פגם בדרישה לאישור של רופא תעסוקתי, הרי שהדעת אינה נוחה מכך שהדרישה שהעלתה החברה, בעיתוי שבו היא העלתה אותה, הובילה לכך שהתובע איבד הזדמנות להשתלב בעבודה, אף על פי שנמצא מתאים למשרה.

חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות קובע כי משמעה של אפליה היא גם אי ביצוע התאמות, הנדרשות בעקבות צרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות.

מדובר בהתאמות שיאפשרו את העסקתו, כל עוד אין בכך הטלת נטל כבד מדי על המעסיק. בית הדין לעבודה קבע, כי בהשקעת מאמצים סבירים ניתן היה למצוא דרך שתיישב את הצורך באישור רופא תעסוקתי עם המועד שנקבע לתחילת קורס ההכשרה לתפקיד.

זאת, בפרט לאור העובדה שלחברה יש מעמד מיוחד הודות להיותה מעסיק ציבורי גדול. לאור כל זאת פסק בית הדין לעבודה כי החברה מחוייבת לפצות את המועמד לפי סעיף 14 לחוק השוויון בסכום של 40 אלף שקלים.

במקרה אחר, אדם בעל לקות שמיעה לא התקבל לעבודה לתפקיד בקר בתחבורה ציבורית. בתביעתו טען, כי החברה הפלתה  אותו בגלל מוגבלותו, כאשר החליטה שאינו מתאים לתפקיד. לדבריו, החלטה זו התקבלה רק בגלל העובדה שהוא הרכיב מכשיר שמיעה, בלי שכשירותו לתפקיד נבדקה כלל.

נדגיש, כי הימנעות מלבחון את כשירותו של אדם המרכיב מכשיר שמיעה לתפקיד, עומדת בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. חוק זה מחייב את המעסיק שלא להפלות אדם עם מוגבלות גם בעת הליך הקבלה לעבודה.

במקרה זה, התקבלה פשרה בין הצדדים, במסגרתה חויבה החברה לפצות את המועמד בסכום של 20 אלף שקלים, כפיצוי בגין נזק לא ממוני שנגרם לו בעקבות אפלייתו.

אין תגובות

השאר תגובה