שיתוף

עובד שלכם ביצע הפרות משמעת? אתם יכולים לתבוע אותו בבית הדין ולדרוש פיצוי, אבל לא תוכלו לשלול את זכויותיו הקוגנטיות.

מעסיק תבע עובדת לשעבר בגין הפרות משמעת, וחלק מטענותיו התקבלו בבית הדין לעבודה.

בית הדין חייב את העובדת לפצות את המעסיק בסכום של 17 אלף שקלים. בנוסף חויבה העובדת לשלם למעסיק הוצאות משפט בסכום של 8,000 שקלים.

אבל בה בעת חייב בית הדין את המעסיק לשלם לעובדת את פיצויי הפיטורים שנשללו ממנה שלא כדין בסכום של 21 אלף שקלים, וכן לשלם לה פידיון ימי חופשה בסכום נוסף של 7,000 שקלים.

במילים אחרות, בית הדין לעבודה קיבל באופן חלקי את התביעה של המעסיק כנגד עובדת שהועסקה אצלו במשך כ-36.3 חודשים, במשכורת קובעת של 7,000 שקלים בחודש.

המעסיק דרש מהעובדת פיצויים בטענה, כי התנהלותה הרשלנית, לרבות כספים שחייבה בהם את חשבון המעסיק ושיועדו לצרכים פרטיים, תוך הפרת חוזה העבודה, גרמו למעסיק נזקים כלכליים.

מדובר ברכישות שביצעה העובדת ברשת 'חצי חינם' על חשבון המעסיק, ושלחה את האריזות לכתובת מגוריה ולבני משפחתה.

גם העובדת לשעבר הגישה תביעה נגד החברה, במסגרתה דרשה לקבל את פיצויי הפיטורים שנשללו ממנה על ידי המעסיק בטענה (של המעסיק) כי ביצעה עבירות משמעת.

לטענת העובדת היא היתה זכאית לפיצויים מאחר שהתפטרה לאחר שהיתה בחופשת לידה כדי לטפל בבתה. כמו כן טענה כי לא קיבלה פדיון דמי חופשה ודרשה פיצויים על כך.

בית הדין לעבודה פסק כי אמנם המעסיק יקבל פיצויים מהעובדת לשעבר בסכום כולל של כ-17 אלף שקלים עבור הרכישות הפרטיות שביצעה על חשבונו של המעסיק, וכן הוצאות משפט בסכום של 8,000 שקלים.

אבל בה בעת חויב המעסיק לשלם לעובדת לשעבר פיצויי פיטורים וכן פדיון חופשה בסכום כולל של כ-28 אלף שקלים.

הטענה המרכזית של המעסיק היתה כי העובדת רכשה בכרטיס האשראי שלו (של המעסיק) מוצרי מזון ברשת חצי חינם שיועדו עבור עצמה לצרכיה האישיים ונשלחו אל ביתה, במשך יותר משנה.

כמו כן טען המעסיק כי העובדת לקחה כספים שונים ששולמו על ידי לקוחות החברה, הפרה את חוזה העבודה וגרמה נזקים כלכליים בגלל מחדליה והתנהגותה הרשלנית.

המעסיק הוכיח את רכישות המזון שביצעה העובדת וכי שלחה את החבילות לביתה, על ידי ראיות מספיקות לכך שחבילות המזון נשלחו לכתובתה ולכתובות נוספות של בני משפחתה.

כמו כן קיבל בית הדין לעבודה את התחושה כי העובדת אכן התרשלה בעבודתה, וחוללה בה אי סדרים בשל אי דיווחים ועיכובים בתשלומים.

עם זאת, בית הדין לעבודה הדגיש, כי גם המעסיק עצמו התרשל בכך שבחר שלא לפקח ולא להשגיח בזמן אמת על התנהלותה של העובדת.

בנוגע לטענת המעסיק על הפרת חוזה העבודה, קבע בית הדין לעבודה כי כל עוד מדובר בהפרה מצד העובד, התשובה לשאלה האם יחויב בפיצויים בשל כך תלויה בהיקף ההפרה, כאשר הטלת פיצויים על עובד בגין הפרת החוזה בשל התנהגות רשלנית מתבצעת בזהירות רבה.

זהירות זו ננקטת משום שלוקחים בחשבון כי פעולות מוטעות של עובד הן חלק מהסיכונים שמעסיקים צריכים לקחת בחשבון ולהיערך אליהן.

במקרה הנוכחי קבע בית הדין לעבודה כי לא הוכחה התרשלות מצד העובדת, בהיקף שמצדיק להטיל עליה לשלם פיצויים למעסיק לשעבר.

אחת הסיבות לכך היא שלא הוכח כי ההתנהגות הרשלנית נבעה מכוונת זדון, וכמו כן לאור עצימת העיניים של המעסיק עצמו.

בנוסף קבע בית הדין לעבודה, כי לא הוכח שהעובדת לקחה כספים שהתקבלו מלקוחות, כפי שטען המעסיק. הוא קבע שמדובר בהאשמה במעשה עם גוון פלילי, המבוססת רק על ראיות נסיבתיות וחשד לא מבוסס של המעסיק.

מכיוון שכך, התקבלה רק טענת המעסיק לגבי רכישות המזון של העובדת.

בית הדין פסק, כי העובדת זכאית לפיצויי פיטורים למרות הפרות המשמעת, מכיוון שהתפטרה לצורך טיפול בילד לאחר חופשת הלידה.

אשר לתביעת העובדת ולאור הפרות המשמעת שביצעה, ושהוכחו במהלך המשפט, קבע בית הדין לעבודה, כי אילו העובדת היתה מפוטרת, ייתכן שניתן היה לשלול ממנה את פיצויי הפיטורים מכוח חוק פיצויי פיטורים.

אבל במקרה הנוכחי היא זכאית לפיצויי הפיטורים משום שהתפטרה כדי לטפל בילדתה לאחר חופשת הלידה, ועילה זו מצדיקה את זכאותה לקבלת הפיצויים.

בית הדין לעבודה קבע אמנם כי בשל התנהלותה הרשלנית, העניין מותיר תחושה מקוממת. ועם זאת, אין לבית הדין או למעסיק סמכות לפגוע בזכאותה לפיצויי פיטורים או לשלול אותם.

זאת ועוד, בנוגע לזכותה של העובדת לקבל את פדיון ימי החופשה קבע בית הדין לעבודה כי זכות זו אינה תלויה בהתנהלותה של העובדת במהלך העבודה.

מאחר שחובת ההוכחה כי ימי החופשה שולמו לעובדת או שהיא ניצלה אותם במלואם מוטלת על המעסיק, והוא לא עמד בנטל ההוכחה, נקבע כי העובדת לשעבר זכאית לקבל תשלום עבור 25 ימי חופשה.

כנס מצוינות במשאבי אנוש באנר

אין תגובות

השאר תגובה