האם הבלשנות היא החזית החדשה ביוזמות המגוון האנושי?

האם הבלשנות היא החזית החדשה ביוזמות המגוון האנושי?

יותר ויותר מחקרים מראים שנשים ובני קבוצות מיעוט נוספות מאבדים הזדמנויות תעסוקה בשל סגנונם הקולי-לשוני בלי קשר לכישוריהם.

שיתוף
גיוון תעסוקתי

גיוון תעסוקתי

בשנים האחרונות הוקדשה תשומת לב רבה לאופן שבו נשים מדברות, בעיקר נשים צעירות. סגנונות לשוניים כמו vocal fry (ירידה בטון ומעבר לקול נמוך וסדוק) וטונים גבוהים נבחנו, ראשית מדוע הם מעצבנים אנשים מסוימים ושנית מדוע נשים מקבלות ביקורת על הרגליהן הקוליים יותר מאשר גברים אף כי אין עדות שגברים עושים זאת פחות.

"אני חושב שלעתים קרובות נשים הן מושא לביקורת לשונית רבה יותר מאשר גברים" אומר ג'ון בוף (John Baugh), פרופסור לאנגלית, פסיכולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת וושינגטון סנט לואיס. "ההבחנה שלי היא ששפתן של נשים מקבלת ביקורת רבה יותר בנסיבות מקצועיות".

גוון מורן (Gwen Moran) מ-Fast Company מציינת שחוקרים מאוניברסיטת שיקגו מצאו, במחקר שהתפרסם השנה בכתב העת Psychological Science, שמנהלי גיוס ומגייסים היו מעוניינים יותר בגיוס אנשים שעמם דיברו מאשר כאלה ששלחו חומרים על הישגיהם. באותו הזמן, יכול לקחת רק כמה שניות כדי לקבל רושם על דיבורו של אדם – מחקר שפורסם ב-2014 בכתב העת PLOS ONE מצא שאנשים שופטים אותנו על בסיס האופן שבו אנו אומרים "שלום" והרושם שמותירים סגנונות דיבור כאלה אינו טוב לעתים קרובות. מחקר נוסף שהתפרסם ב- PLOS ONE מצא שנשים שמדברות ב-vocal fry חורקני עלולות לפגוע בסיכויי התעסוקה שלהן. הנשים הללו, יותר מאשר גברים "נתפסו כפחות כשירות, פחות משכילות, פחות אמינות, פחות מושכות ופחות מתאימות להעסקה" נכתב במחקר.

אישה, דברי כמו גבר!

פרן ל. ג'ונסון, פרופסור לאנגלית באוניברסיטת קלארק, אומרת שאין חדש במאפיינים האלה – עלייה בטונים מושכת תשומת לב מאז שנות ה-70. ישנם מצבים שבהם הרגלי דיבור כאלה כלל אינם משנים, אבל המהומה סביבם לעתים קרובות מכוונת כלפי נשים בגלל שנשים "ממשיכות להידרש לציית לאמות מידה שבהן הרעיון הוא שהן צריכות להתאים יותר לדרך שבה גברים מדברים" אומרת ג'ונסון.

טריש מק'דרמוט, מייסדת שותפה ב- Panic Media Training רואה את הנטייה לשינוי האינטונציה גם אצל גבר וגם אצל נשים, ואומרת שהסגנונות אלו יכולים לעורר תחושה של חוסר בגרות וחוסר ביטחון שעלולה להזיק. אך יש גם סוגיית מגוון אנושי שקשורה להנחות על האופן שבו אנשים מדברים. "המקום שבאת ממנו, הדרך שבה דיברו האנשים במשפחתך, הקהילה שלך ובית הספר שלך – זהו למעשה העצמי האותנטי שלך," אומרת מק'דרמוט.

בוף אומר שחשוב לשים לב להטיה לשונית מבוססת מגדר. בעוד שנשים הן מושא למוסר כפול לשוני, כך גם כמה קבוצות אחרות שמצופה מהן להתאים את עצמן לסגנונות שפה אחידים. לדבריו של בוף, בלשנות עשויה להיות החזית החדשה של יוזמות בתחום המגוון האנושי.

במקרים רבים הרגלי הדיבור או סגנון הדיבור של מועסקים לא ישפיעו על יכולתם לבצע היטב את תפקידם. במקרים כאלה, אומר בוף, מנהלים שנפטרים ממועסקים כלאחר יד בשל סגנונות לשוניים שונים עלולים לאבד כישרונות גדולים, כי הם משתמשים בצורת הערכת מועמדים שפג תוקפה. שיפוטים דומים נעשים בשל מבטא שקשור לאזור, גזע או אתניות (כדוגמת האתיופים בישראל). מודעות לתגובות אוטומטיות כאלה עשויה לעזור למעסיקים להביט מעבר למאפייני הדיבור ולהתמקד יותר בכוחותיהם של המועמדים.

אין תגובות

השאר תגובה