שיתוף

כידוע, עובד זכאי לפיצויי פיטורים במקרים בהם הוא פוטר לאחר שעבד באותו מקום עבודה במשך שנה אחת לפחות, וכמו כן במקרים של הרעה מוחשית בתנאי העבודה, ובמקרים בהם השתנו נסיבות העסקתו ושלא ניתן לדרוש ממנו להמשיך לעבוד באותו מקום, כמו למשל מעבר לאיזור גיאוגרפי מרוחק שמוגדר כאיזור פיתוח וכד.

עובד שרוצה להתפטר בדין מפוטר בעקבות הרעה מוחשית בתנאי העבודה חייב להוכיח לבית הדין לעבודה את התנאים הבאים:

1 אכן היתה בתנאי עבודתו הרעה מוחשית או שהיו נסיבות אחרות שבגללן לא ניתן לדרוש ממנו להמשיך ולעבוד במקום זה.

2 עליו להוכיח כי התפטר בגלל נסיבות אלה או ההרעה המוחשית הספציפית.

3 ועליו להוכיח כי התריע בפני המעסיק כל כוונתו להתפטר בגלל הרעת התנאים (או הנסיבות) ואפשר למעסיק הזדמנות לתקן את הדברים.

עובדת שעבדה בסניף של רשת חנויות מסויימת הועברה לסניף אחר של החברה משום שהסניף בו עבדה נסגר. בסניף החדש שונתה מתכונת עבודתה והיא נדרשה לעבוד באופן קבוע במשמרות אחר הצהריים ופעם בחודש בימי שישי.

בית הדין לעבודה קבע, כי היתה כאן הרעה מוחשית בתנאי העבודה המצדיקה התפטרות בדין מפוטר, משום שמצא את גרסתה מהימנה ועקבית, לפיה המעבר לעבודה בשעות החדשות היה בלתי אפשרי מבחינתה.

במקרה ספציפי זה פסק בית הדין לעבודה כי העובדת עמדה בשלושת התנאים הנדרשים לצורך התפטרות בדין מפוטר, שהם: הוכחת הרעת תנאים מוחשית, התרעה מראש למעסיק, והענקת הזדמנות למעסיק לתקן.

כתוצאה מכך הוכיחה העובדת כי התפטרותה מזכה אותה בפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.

פיטורים ללא פיצויים וללא דמי הודעה מוקדמת

מנגד, דחה בית הדין האיזורי לעבודה תביעה של עובדת שהעבירה אל מחוץ למקום העבודה מידע מסווג שאסור להעבירו ולכן פוטרה לאלתר תוך שלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, לאחר 19 שנות עבודה במקום.

לטענת העובדת, לאורך כל תקופת עבודתה היתה עובדת מסורה ומוערכת, וכל פשעה, בתקופה שטרם פיטוריה, היה שבטוב ליבה מסרה מידע שלדבריה אינו פנימי או חסוי, ובהזדמנויות בודדות בלבד.

עוד טענה העובדת כי מדובר במידע שקשה היה לגורמים חיצוניים למקום העבודה להשיג לבדם אף שנזקקו לו.

כמו כן  טענה העובדת, כי על פי כללי המשמעת החלים על עובדי מקום עבודה זה, המעסיק יכול לפטר עובד ללא הודעה מוקדמת רק מסיבות ביטחוניות, גניבה, הונאה וקבלת שוחד, כאשר השימוש בסנקציה זו ייעשה רק במקרה של הפרות חמורות, או רק כמוצא אחרון ולאחר שמוצו כבר סנקציות אחרות.

לטענתה, המקרה שלה אינו המקרה בו בוצעו עבירות חמורות כלשהן, כך שאין כל פרופורציה בין המעשה שעשתה ובין הצעדים בהם נקטה השגרירות נגדה.

עוד טענה העובדת כי לא נעשה לה שימוע כדין, וכי למעשה, המעסיק פיטר פיטרה אותה מעבודתה ללא שימוע כלל.

למרות כל זאת, בית הדין האזורי לעבודה, דחה את תביעתה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת וזכויות סוציאליות נוספות, שכן העובדת הודתה בעבירות המשמעת המיוחסות לה, בהן העברת מידע חסוי לגורם חיצוני, שהינו מכר שלה.

בית הדין האיזורי לעבודה קבע, כי שלילת זכותו של עובד לפיצויי פיטורים אפשרית במקרים בהם מתקיימים התנאים הקבועים בחוק פיצויי פיטורים, לפיהם הסנקציה בגין עבירת משמעת מסוג גניבה ממעסיק, מסירת סודות ממעסיק ועבירות משמעת ופליליות חמורות אחרות, תהיה פיטורים ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים, כל עוד היא במשורה ובמקרים חריגים.

במקרה הנוכחי נקבע, כי העובדת הפרה את תנאי העסקתה ונהלי העבודה בהם היתה מחויבת לדבוק. בית הדין לעבודה פסק כי העובדת תשלם למעסיק הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.

אין תגובות

השאר תגובה