מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) מציבה כיום אתגר ייחודי בפני ההנהלות הבכירות.
ארגונים משקיעים מיליוני דולרים ברכישת רישיונות והטמעת מערכות טכנולוגיות, אבל הפער האמיתי בין הרצוי למצוי בתחום הטכנולוגי, בעולם העסקי הדינמי הנוכחי, אינו תקציבי.
הפער נעוץ בהבדלי התפיסות בין דורות. במילים אחרות, מדובר בפער אימוץ טכנולוגיות מתקדמות, המבוסס על הבדלי דורות.
ממחקר של חברת גרטנר עולה, כי קיים פער דיגיטלי עמוק בין דורות העובדים.
לדברי החוקרים של גרטנר, כ-70% מהעובדים הצעירים, בני דור ה-Z, משלבים כלי בינה מלאכותית כחלק אינטגרלי משגרת יומם. בה בעת, פחות מ-25% מחברי ההנהלה הבכירה משתמשים בכלים אלה באופן קבוע.
כדי לגשר על הפער הזה, ארגונים מובילים מגדירים מחדש כלי קלאסי: 'מנטורינג הפוך'.
אם בעבר, העובד הצעיר לימד את המנכ"ל כיצד לפתוח פרופיל בלינקדאין, כיום הציר המרכזי השתנה לחלוטין.
העובדים הזוטרים הצעירים הופכים לחונכים הטכנולוגיים של הבכירים, במטרה להאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית, כשהמנטורינג הוא מלמטה כלפי מעלה.
הצורך במודל זה מקבל משנה תוקף לאור הנתונים שעולים ממחקריהן של חברות המחקרים.
פער האפקטיביות:
ממחקר של חברת הייעוץ מקינזי עולה, כי ארגונים המיישמים תוכניות חניכה רוחביות סביב טכנולוגיות חדשות, רואים קצב אימוץ מהיר פי שלושה של כלי GenAI בקרב מנהלים, בהשוואה לאלה שהסתפקו בהדרכות קורסים מסורתיות.
הפחתת החרדה הטכנולוגית:
ממחקר של חברת היעוץ דלויט עולה, כי כ-62% מהמנהלים הבכירים חשים חרדת בינה מלאכותית וחשש להפגין חוסר בקיאות מול העובדים הכפיפים להם.
חניכה אישית ודיסקרטית של אחד על אחד, על ידי עובד זוטר, מייצרת סביבה בטוחה, המאפשרת למנהל לשאול שאלות טיפשיות ולהתנסות ללא שיפוטיות.
שימור עובדים:
היתרון הוא דו-כיווני. כלומר, מרוויחים ממנו גם המנהל שלומד לעומק על השימוש בבינה מלאכותית, וגם העובד הזוטר שהארגון מכיר ביכולות ובמיומנויות שלו.
ממחקר של חברת גאלופ עולה, כי עובדים צעירים שהשתתפו כחונכים בתוכניות 'מנטורינג הפוך' דיווחו על עלייה של כ-35% בתחושת המחוברות שלהם לארגון, ונטו להישאר בארגון זמן רב יותר, הודות לעובדה שהדרג המקבל החלטות מכיר בחשיבות המיומנויות שלהם.
איך זה עובד בפועל:
במקום שיחות תיאורטיות, המפגשים צריכים להתמקד בפרקטיקה יישומית, שהינה רלוונטית ליומיום של המנהל: איך לנסח פרומפטים מדויקים לניתוח דו"חות כספיים, איך להשתמש בבינה מלאכותית כשותפה לחשיבה אסטרטגית, או איך לייעל תהליכי קבלת החלטות באמצעות זיקוק נתונים מהיר וכדומה.
בשורה התחתונה, 'מנטורינג הפוך' בעידן הבינה המלאכותית הוא כבר לא פרויקט ש'נחמד שיהיה' עבור גיוון והכלה, אלא הוא כלי עסקי, אסטרטגי ותפעולי ממדרגה ראשונה.
המנטורינג ההפוך מפרק את ההיררכיה המסורתית לטובת שותפות בין עובדים זוטרים להנהלה הבכירה.
שותפות זו מזניקה את הארגון קדימה, וגורמת לכך שההנהלה הבכירה לא רק תאשר תקציבי טכנולוגיה, אלא אף תוביל את המהפכה בעצמה.
