שיתוף

כאשר מדברים על עובדי קבלן הנטייה הכללית היא לחשוב שמדובר במשרות ותפקידים הנמצאים בתחתית דרגות המשכורות והמומחיות. עובדי ניקיון, עובדי אחזקה ותחזוקה, פועלי בניין, פועלים במפעלים, עובדי מטבח, מאבטחים וכד'.

אלא שזוהי תפיסה שגויה. עובדי הקבלן ארגונים רבים מעסיקים עובדי קבלן בתפקידים שדורשים ידע, מומחיות והשכלה גבוהה, לרבות ענף ההייטק.

חברות הייטק רבות מעסיקות עובדים במגוון מקצועות טכנולוגים שאינם מועסקים ישירות על ידי החברה אלא באמצעות חברת כוח אדם.

לדוגמה, התעשייה האווירית מעסיקה בארץ כבר שנים רבות, שיעור משמעותי מעובדיה באמצעות כוח אדם, ועוד חברות גדולות ומצליחות ששוכרות את שירותיהן של חברות כוח האדם לצורך מקצועות ידע שונים.

במקרים כאלה, בהם חלק מעובדי החברה מקבלים משכורות גבוהות והטבות מפליגות בעוד שחבריהם לעבודה מקבלים משכורות נמוכות (לאחר שחברות כוח האדם גזרו את הקופון) והרבה פחות הטבות עולה השאלה, על מי מוטלת חובת הענקת הזכויות הקוגנטיות (זכויות המגן) המגיעות לכל עובד באשר הוא.

לפני כל דבר אחר נדגיש כאן, כי זכויות אלה לא ניתנות לשלילה מהעובד, גם כאשר העובד עצמו חתם על כתב ויתור בו הוא מוותר על זכויותיו. המחוקק מעניק הגנה הרמטית לעובדים, על ידי כך שקבע כי לעובד אין כלל זכות לוותר על זכויות אלה.

מפסיקות שונות של בתי הדין לעבודה עולה, כי כאשר קבלן כוח האדם מפר את זכויותיו של עובד, גם החברה שמקבלת את השירות מהקבלן, ונחשבת למעסיק אחראית על אי הענקת זכויות אלה, והעובד יכול לתבוע אותה.

במקרים בהם קבלן כוח האדם מונע את הזכויות המגיעות לעובדים, בנסיבות מסויימות, בית הדין עשוי להטיל קנסות ופיצויים גם על החברה שמקבלת את השירות מהקבלן ומעסיקה את העובדים בפועל. כאמור, תלוי בנסיבות.

לדוגמה, לפני יותר משנה פסק בית הדין לעבודה במקרה מסוים (בנסיבות מסויימות) כי גם הקבלן וגם החברה שימשו כמעסיקים במשותף של העובד, ולכן חייב את החברה (הלקוחה של הקבלן) בתשלום זכויות העובד מיום העבודה הראשון שלו אצלה.

עבור עובדי קבלן במגזר הפרטי-עסקי קיים צו הרחבה שמקנה לעובדים כמה הטבות לרבות בסיס חישוב לימי חופשה, דמי חגים, ודמי הבראה של 175 שעות עבודה בחודש, במקום 182.

כתוצאה מכך הסכום שמקבלים אלה עבור אותם ימים הינו גדול יותר. כמו כן הצו מגדיל את מספר ימי החופשה לפי ותק: 11 ימים בשנה לעובד חדש בשבוע עבודה של חמישה ימים, ואת מספר ימי המחלה בשנה: 24 ימי מחלה.

כל עובדי קבלני כוח האדם חוץ מעובדי מחשוב, זכאים להשוואת תנאי עבודתם לעובדים שעובדים בהעסקה ישירה, לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.

המשמעות היא שיש לתת להם שי לחג הזהה לזה של העובדים בהעסקה ישירה, במקרה של חופשה מרוכזת, יהיו ימי החופשה שלהם על חשבון המעסיק, כמו כן יש לתת להם את אותן תוספות שכרת שמוענקות לעובדים ועוד.

שימו לב, החוק אוסר להעסיק עובד באמצעות חברות כוח אדם יותר מתשעה חודשים, פרט לעובדי מחשוב. לאחר תשעה חודשי העסקה, המעסיק מחוייב לקלוט את עובד הקבלן להעסקה ישירה ולהעסיקו כעובד מן המניין, או להפסיק את עבודתו.

אין תגובות

השאר תגובה