שיתוף

פיטורי עובדים מהווים אמנם זכות שיש למעסיק, אבל בית הדין לעבודה רואה בחוזה בין עובד למעסיק חוזה לכל דבר ועניין.

לכן, גם בנושא העסקה ופיטורים, בית הדין דורש מהמעסיק שההחלטה לפטר עובדים תעשה בתום לב. אם כן מהו תום לב: מדובר במושג המגדיר עקרונות מוסריים לרבות נאמנות, יושר והגינות, גם במסגרת דיני עבודה.

חובות תום הלב מוטלות על העובד והמעסיק כאחד והן מקבלות ביטוי החל משלב הקבלה לעבודה, דרך נורמות התנהגות והתנהלות במקום העבודה ועד שלב הפיטורים או ההתפטרות.

כאמור, בפסיקה נקבע, כי אמנם למעסיק יש זכות לפטר עובד אבל לא בכל מקרה. עליו להפעיל זכות זו בתום לב ומשיקולים עניינים בלבד.

בנוסף, על המעסיקים מוטלת חובה מכוח עקרון תום הלב, לערוך לעובד שימוע טרם פיטוריו. בתי הדין הגדירו שמטרת השימוע היא לתת אפשרות לעובד לדעת מה הטענות נגדו ולתת לו הזדמנות לנסות ולשכנע את המעסיק לשנות את דעתו.

מכיוון שכך, אסור למעסיק לערוך שימוע רק כדי לצאת חובתו, אלא עליו לשמוע ללא משוא פנים את טענות העובד כנגד פיטוריו ולשקול אותם באופן הוגן.

המעסיק מחויב להקפיד לתת לעובד את זכות הטיעון, הכוללת בין היתר אפשרות של פרק זמן ראוי כדי להתכונן לשימוע, פירוט הטענות נגדו מראש ובכתב, מתן זמן סביר לעובד לטעון את טענותיו ולהציג ראיות. בנוסף, יש לערוך פרוטוקול של ההליך.

כאשר מעסיק לא עורך שימוע הוגן, מסודר וכדין, בית הדין פוסק פיצויים לעובד. פיצויים אלה יכולים לפעמים להגיע לסכומים גבוהים מאוד.

להלן מקרה לדוגמה: עובדת שהועסקה בעסק קטן במשך שנתיים ו-10 חודשים במקום עבודה שפעל ששה ימים בשבוע, התבקשה על ידי המעסיקה לבצע ביום שישי עבודה שהיתה אמורה להתחיל בשעה 14.00 להמשך לפחות עד השעה 14.45.

מוקדם יותר באותו יום הודיעה העובדת למעסיקה, כי היא קבעה פגישה לחתימה על חוזה לרכישת דירה בשעה 15.30 באותו יום. לכן הודיעה כי באותו יום עליה לצאת בשעה 14:30 ממקום העבודה.

בתגובה הודיעה לה המעסיקה כי המקום עובד עד השעה 15.00 וכי אם היא אינה מתכוונת להשאר היא מפוטרת לאלתר.

בנוסף הורתה המעסיקה לעובדת להשאיר במקום העבודה את מפתחות העסק ואת המדים. במקביל הורתה המעסיקה לפקידה לבטל את כל המשימות שנקבעו לעובדת להמשך אותו יום ולשבוע שלאחר מכן.

בעקבות פיטוריה של העובדת לאלתר, היא הגישה תביעה לבית הדין האזורי לקבלת פיצויי פיטורים ופיצוי בשל פיטורים שלא כדין וללא שימוע.

בית הדין שמע את עמדת הצדדים ופסק כי ראשית, מדובר בפיטורים ולא התפטרות של התובעת. עוד פסק בית הדין, כי התנהלות המעסיקה בנסיבות מיוחדות אלו מהווה לטעמו של בית הדין, התעלמות קיצונית מצרכי העובד וניצול בחוסר תום לב של הזכות הניהולית שלה.

בית הדין פסק, כי עדותה של העובדת שפוטרה היתה אמינה ועקבית, ללא סתירות כלשהן. זאת בפרט לאור העובדה שהיא אישרה גם דברים שלכאורה אינם מיטיבים עם עמדתה.

מכיוון שכך פסק בית הדין כי העובדת זכאית לפיצויי פיטורים בסכום שדרשה כפי שחישבה, וכן לחלף הודעה מוקדמת.

עוד פסק בית הדין כי התובעת זכאית גם לפיצוי בגלל הדרך שבה פוטרה, שכן פוטרה לאלתר, ללא שימוע ובלא שניתנה לה הזדמנות לומר את דברה טרם הפיטורים.

 

כנס קהילת הגיוס השנתי

כנס ההדרכה והלמידה השנתי

אין תגובות

השאר תגובה