חשיבותם של אנשי הקבע בצה"ל

חשיבותם של אנשי הקבע בצה"ל

בשנים האחרונות נראה כי הקרב המפרך ביותר של צה"ל הוא מול משרד האוצר. העלאת שכרם של אנשי הקבע צריכה להיות חלק טריביאלי במודל שינוי ההתייחסות למשרתי הקבע בצבא

שיתוף

בין המלצות וועדת לוקר כפי שפורסמו ביולי 2015: המלצה על פגיעה חמורה בפנסיות של אנשי הקבע, כך שרק פקדי גדודים ומקביליהם יקבלו פנסיית גישור, המלצה על הקטנת סדר הכוחות של צה"ל ב־30% ועל קיצור שירות החובה לגברים לשנתיים בלבד, העלאה מדורגת של גיל הפרישה בחזרה לגיל 50־55, ואם כל אלו אינם זורים די מלח על הפצעים של אנשי הקבע, המליצה הועדה כי הטיפול בנכים שנפצעו במלחמות ובמבצעים יישאר בידי אגף השיקום במשרד הביטחון, בעוד שהטיפול בנכים אחרים של צה"ל יועבר לביטוח הלאומי ולקופות החולים. 

על פי כל אלו ניכר כי האוצר אינו ממהר לטפח את אנשי הקבע בצה"ל, בלשון המעטה, ואינו נוהג בהם ביתר כבוד וודאי שאינו מאפשר להם פרוש לפנסיה בתנאים  טובים ונוחים.

חשיבותם של אנשי הקבע

המשרתים בקבע לרב משתכרים במשכורת נמוכות מהרבה מאשר בשוק האזרחי. הם אינם בוחרים בדרך של שירות צבאי רב שנים מתוך שיקולים כלכליים, וודאי שאינם בונים על התעשרות מיידית כתוצאה מאקזיטיים אפשריים של חברות סטארט-אפ ואופציות בחברות הייטק. אהבתם למולדת ותחושת השליחות שלהם, היא זו שמנחה את אנשי הקבע לבחור בקריירה צבאית.

אנשי הצבא בתפקידים הקרביים, נלחמים ומגנים על חיינו ופועלים למעננו, אזרחי המדינה, כל הזמן. הם אינם יושבים במשרד ממוזג כאנשי ההייטק ואינם יוצאים להפסקות קפה במטבחון המכיל את כל האביזרים המפנקים ביותר. הם נמצאים בשטח! בקור, בחום, בימים, בלילות. הם עוברים שנים של עבודה פיזית מאומצת ומנוחות קצרות, וכשמגיעה שעת הפנסיה שלהם, עליהם להתמודד עם אותם אנשים המרימים גבה באשר לתקציבי הפנסיה הלא שוויוניים. 

העלאת תקציב המדינה למשרתי הקבע

בסוף שנת 2015 בפעם הראשונה מזה שנים, הוחלט להעלות את שכר החובה לחיילים ונגדים זוטרים בצה"ל, על מנת לעודדם להישאר לצבא קבע. חיילי החובה יזכו להעלאה של כ-500 שקלים בחודש והצבא ייצא בתוכנית רב שנתית עם תקציב מסוכם ומוסדר. אותה הבנה שהושגה סוף סוף, מיישרת קו עם המציאות הקשה של אנשי הקבע ותורמת לכך שחיילים נוספים ירצו לשרת בקבע. באמצעות הגדלת התקציב לצה"ל, הוא יוכל להתמודד כראוי עם האתגרים שיעמדו לפניו.

על פי ההסכם של צה"ל עם משרד הביטחון ומשרד האוצר, התקציב יעמוד על סך של 60 מיליארד שקלים, כאשר התקציב הראשוני שיועבר לצה"ל יעמוד על 56 מיליארד שקלים. במשך השנה מערכת הביטחון תקבל שלושה מיליארד שקלים נוספים. התקציב הראשוני יאפשר לצה"ל להציג צעדי התייעלות ולנהוג בשקיפות מול משרד האוצר, כך שבהמשך הוא יעביר את יתרת התקציב. בנוסף יועבר למערכת הביטחון מיליארד נוסף כחלק מהתוספת התקציבית הקבועה שנדרשת בעקבות התחייבות המערכת הצבאית לצד עליית המדד. 

בנושא מודל הפנסיה הוחלט לאמץ את המודל שקידם ראש אכ"א, האלוף חגי טופולנסקי, עם מספר שינויים. גיל הפרישה יעמוד על 43 לכלל משרתי הקבע כאשר בגיל 35 יפתח שער שבו הצבא יוכל לסיים את השירות של הקצין וביציאה הקצין יקבל מענק בדומה לפיצויי פיטורין בגובה של משכורת כפול שנות השירות שלו. עוד הוחלט כי נגדים ישרתו עד גיל 52. אנשי קבע שצה"ל יבחר להמשיך איתם ייצאו לפנסיה בגיל 43 ויקבלו פנסיית גישור עד גיל 67.  לצד העלאת השכר לנגדים ולקצינים זוטרים, המודל החדש צפוי לחסוך לצה"ל 14 אחוזים על כל הוצאות התשלומים שלו לאנשי הקבע. המשמעות היא שהירידה היא בהוצאת הצבא ולא במשכורת אנשי הקבע. 

על כולנו לתמוך בכך

חשוב להבין כי קצינים בצבא קבע ונגדים בשנים הראשונות לשירות שלהם בקבע, משתכרים בין 4,300-4,800 ש"ח. אף אחד בתפקיד דומה באזרחות אינו מרוויח משכורות כל כך נמוכות. זו חלק מהתפישה שיש לאמץ, כאשר משתהים למול הפנסיה התקציבית של אנשי הקבע.

כולנו תקווה כי ההחלטה להגדלת התקציב לצה"ל לצורך העלאת שכרם של אנשי הקבע, תצטרף לשלל החלטות נוספות לצורך שיפור תנאיהם ושכרם של אנשי הקבע ותוביל להערכתם המחודשת בעיני המדינה והציבור כולו.

סדנת דיני עבודה בנושא מניעת הטרדה מינית והתעמרות בעבודה

אין תגובות

השאר תגובה