השכר בענפי ההייטק בישראל גבוה פי 2.5 מאשר בענפים אחרים

השכר בענפי ההייטק בישראל גבוה פי 2.5 מאשר בענפים אחרים

דו"ח תמונת מצב 2018 של מרכז טאוב מראה כי פערי השכר הגבוהים בין ענף ההייטק בישראל ליתר הענפים גבוהים בהרבה מיתר מדינות ה־OECD

שיתוף
 פערי שכר בהייטק

 פערי שכר בהייטק

על פי הדו"ח החדש שפרסם אמש (ג') מרכז טאוב – תמונת מצב המדינה 2018, השכר בענפי ההייטק גבוה פי 2.5 מהשכר ביתר המגזר העסקי.

מאחר והשכר משקף את הפריון, הפערים ההולכים וגדלים בפריון במגזרים השונים מובילים להבדלים גדולים בין שכרם של עובדים בענפי התעשייה העילית וההייטק (10–8 אחוז מכוח העבודה) לשכרם של עובדים בשאר הענפים – פער של פי 5.2 בממוצע לטובת ההייטקיסטים.

הפער ממחיש היטב את היעדר הניידות בין המגזרים שהוצג בעמודים האחרונים, הנובע מפערי מיומנות, הכשרה והשכלה בין העובדים.

רוב המועסקים בענפים המייצאים עובדים בתחומי ההייטק ענפים בהם חלק משמעותי מהתוצרת מיוצאת, מתאפיינים בשכר ובפריון גבוהים מאחר והחברות המתחרות בשוק הבין-לאומי חשופות יותר לחידושים טכנולוגיים ולתחרות העזה של השוק הגלובלי.

אם היו קיימים בענפים אלו מקומות עבודה הדורשים הכשרה מעטה בלבד ניתן היה לצפות שעובדים בשכר נמוך יעברו הכשרה מתאימה ויעברו לעבוד בענפים אלו. כך, מעבר העובדים היה צפוי לשפר את שכר העובדים גם ביתר שוק העבודה המופנה
בעיקר לשוק המקומי.

המצב בישראל הוא שהתעסוקה בענפים המייצאים מוטה לכיוון ענפי ההייטק יותר מאשר בכל מדינה מפותחת אחרת ורמת ההכשרה הדרושה כדי לעבוד בהם אינה בת השגה עבור מרבית העובדים.

נתון זה מסביר חלק גדול מפערי הפריון בין עובדים בענפי התעשייה לעובדי שירותים ומסחר שהודגם בעמוד הקודם, ובעמוד הבא יודגמו השלכותיו של הפער על השכר.

הסיבות לפערי השכר הגבוהים בישראל בין הסיבות לפערים הגדולים בישראל בשכר שבתחום ההייטק והתחומים האחרים,  שהמועסקים בהייטק מהווים 56% מהעובדים בענפים המייצאים ? יותר מכפול מהממוצע ב־OECD (העומד על 26%).

ענפים אשר מייצאים חלק מהותי מתוצרתם מתאפיינים בשכר ובפריון גבוהים. זאת משום שהחברות המתחרות בשוק הבינלאומי חשופות לתחרות העזה בשוק הגלובלי.

היה אפשר היה לקוות שהשכר הגבוה בהייטק יגרור אחריו את כל המשק הישראלי. אבל כיוון שעבודה בהייטק דורשת רמה גבוהה של הכשרה ייחודית, עריקה אליו אינה אופציה לרוב העובדים במשק שנשארים הרחק מאחור.

בשורה משמחת:  עלה מספר התלמידים הלומדים מתמטיקה ברמה מוגברת. שני שרי החינוך האחרונים הציבו בראש סדר העדיפויות שלהם את הגדלת מספר התלמידים הניגשים לבגרות במתמטיקה ברמת חמש יחידות.

לצורך קידום המהלך, נוספו למערכת מורים ושעות הוראה במתמטיקה והבונוס המוענק לתלמידים שעברו את הבחינה ברמת חמש יחידות עלה ל-30 נקודות.

מעבר לכך, על מנת להתמודד עם הפחד מכישלון שחווים תלמידים רבים מלימודים מוגברים בתחום נפרשה "רשת ביטחון", המבטיחה כי מי שלמד מתמטיקה ברמת חמש יחידות ולא עבר את הבחינה (אך קיבל ציון 35 ומעלה) ייחשב כמי שעשה את הבחינה ברמת ארבע יחידות ויקבל תוספת של 20 נקודות לציונו.

תוצאות בחינות הבגרות בשנת הלימודים 2016 הראו כי צעדים אלו הניבו את התוצאות המקווות. בין 2013 ל-2016 שיעור הזכאים לבגרות בחמש יחידות מתמטיקה עלה מ-10.6 אחוזים ל-13.8 אחוזים מכלל הניגשים לבגרות. עם זאת, נתון זה עודו נמוך יותר משיעור הניגשים לבגרות ברמה מוגברת ב-2006.

כנסי משאבי אנוש וימי עיון

אין תגובות

השאר תגובה