שיתוף

יש מעסיקים שעדיין מאמינים כי הם יכולים לאלץ עובד להתפטר, על ידי כך שממררים את חייו, במטרה שלא לשלם לו את פיצויי הפיטורים ושאר הזכויות המגיעות למי שמפוטר מעבודתו. בעבר מקרים כאלה עברו מתחת לרדאר של בתי הדין לעבודה.

לא עוד.

בימים אלה, עובד שמעסיקו או מנהלו בישיר ממרר את חייו יכול להתפטר בדין מפוטר, לקבל את כל זכויותיו, ואף לתבוע בגין התעמרות במקום העבודה.

במקרה כזה המעסיק עלול למצוא את עצמו בהתמודדות מול כמה תביעות: תביעה לפיצויים ולהלנת פיצויים בשל הרעת תנאים, תביעה בגין התעללות בעובד, ולפעמים (תלוי בפרטי כל מקרה ספציפי) גם מול תביעה בשל חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה ופעמים גם בעקבות חוק עבודת נשים.

התפטרות בשל הרעת תנאים

עובד שהתפטר בעקבות הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או בגלל נסיבות אחרות ביחסי העבודה שבהן אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות שלו כפיטורים, כך נקבע בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים.

כלומר, עובד שהתפטר בגין נסיבות אלה, לאחר שעבד עבור אותו מעסיק לפחות שנה, זכאי לפיצויי פיטורים.

במקרים כאלה חלה על העובד חובה להתריע בפני המעסיק, עדיף בכתב, על ההרעה המוחשית בתנאי עבודתו או על הנסיבות שבגללן הוא אינו יכול להמשיך בתפקידו.

הודעה כזאת מיועדת לאפשר למעסיק לתקן את המצב. אם המצב תוקן, העובד לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים במקרה שיתפטר.

במקרים שבהם המעסיק אינו יכול לתקן את הפגיעה, אין צורך בהתרעה, והעובד יוכל להתפטר תוך מתן הודעה מוקדמת להתפטרות ולזכות בפיצויי פיטורים.

יודגש כי עובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים רק אם אכן היתה הרעה מוחשית בתנאי העבודה. מדובר בשינוי משמעותי לרעה של תנאי העבודה ויחסי העבודה, ולא בשינוי שולי לרעה.

עם הנסיבות שנחשבות להרעה מוחשית נמנים השינויים הללו: שינויים במקום העבודה, בסדרי העבודה או בתנאי העבודה (שינויים כלליים, ושינויים המשפיעים על עובד בודד), אי-קיום הוראות של חוקים שנועדו להגן על העובדים, אי קיום הוראות של צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים, פגיעה אישית בעובד על רקע דעותיו או מוצאו וכו'.

הרעה מוחשית ועבירות נוספות

יצויין כאן, כי לא כל שינוי בסדרי העבודה מצדיק התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים. אבל במקרים בהם הנסיבות שהביאו להתפטרות היו קיימות מלכתחילה, ועם הזמן החמירו והפכו לכאלה המצדיקות התפטרות בשל הרעה מוחשית, במקרים כאלה העובד זכאי לפיצויי פיטורים.

לדוגמה, עובדת הועברה לסניף אחר של החברה משום שהסניף בו עבדה נסגר. בסניף החדש שונתה מתכונת עבודתה והיא נדרשה לעבוד באופן קבוע במשמרות אחרות מאלה שעבדה קודם לכן, ושהיוו עבורה הרעה בתנאי העבודה, שכן לא היתה לה אפשרות לעבוד בשעות האחרות שהטילו עליה בסניף החדש.

בית הדין לעבודה קבע כי זוהי הרעה מוחשית בתנאי העבודה המצדיקה התפטרות בדין מפוטר, משום שהמעבר לעבודה בשעות החדשות היה בלתי אפשרי מבחינתה.

העובדת עמדה בשלושת התנאים הנדרשים לצורך התפטרות בדין מפוטר: הוכחת הרעת תנאים מוחשית, התרעה מראש למעסיק, והענקת הזדמנות למעסיק לתקן. כתוצאה מכך הוכיחה העובדת כי התפטרותה מזכה אותה בפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.

יש מקרים בהם עובד יכול לתבוע לא רק בשל הרעת תנאים אלא גם משום שאותה הרעה בתנאים מהווה עבירה גם על דיני עבודה נוספים כמו למשל חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, ולפעמים גם חוק עבודת נשים.

לדוגמה: עובדת שחזרה מחופשת לידה גילתה כי תנאי עבודתה שונו לרעה. בית הדין לעבודה פסק כי זוהי הרעה מוחשית שתנאי העבודה, היא זכאית להתפטרות בדין מפוטר, וכי על המעסיק לשלם לה פיצוי בסכום של 25 אלף שקלים.

במקרה זה קבע בית הדין לעבודה כי המעסיק פעל בניגוד לתכלית חוק עבודת נשים ופסק לזכות העובדת גם פיצוי כספי על פי חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

 

אין תגובות

השאר תגובה