שיתוף

לאור השינויים החדים שחלים בתקופה הנוכחית במציאות שוק העבודה, ונוכח החשש שעובדים רבים יתקשו להשתלב בשוק העבודה של המחר, פרסם מבקר המדינה דו"ח ו הוא ממליץ כי משרדי הממשלה הרלוונטיים, ובראשם משרדי העבודה, החינוך,  הכלכלה והאוצר, יבחנו במשותף את מערך ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות הקיים כיום ואת הדרכים לעדכונו.

כמו כן ממליץ דו"ח מבקר המדינה, כי משרדים אלה יבחנו את היצע תוכניות הלמידה וההכשרה למבוגרים (מעל גיל 18) ואת הנגשתן לאוכלוסיות הזקוקות להן ביותר, ויפעלו לשיתוף המעסיקים בהליכי ההכשרה של העובדים בהתאם להמלצות.

משרד מבקר המדינה מדגיש, כי הצורך בפעולות אלה חשוב במיוחד בעת המשבר הכלכלי הנלווה למגפת הקורונה. לדברי מחברי הדו"ח, בעת הזאת סביר כי יהיה צורך בהתאמות ובהסבות מקצועיות בכלל המשק, ובפרט בענפים שנפגעו.

הם מדגישים, כי יש לראות בתקופה זו הזדמנות לשדרוג כישורים עבור מובטלים רבים, כדי שיוכלו להתאים את עצמם לשוק העבודה המשתנה ולהשתלב חזרה בעבודה בהקדם.

מדו"ח הביקורת של מבקר המדינה שפורסם ב-15 במרץ 2021 עולה, כי לאגף להכשרה מקצועית אין הליך מוסדר של התייעצות עם מעסיקים ברמה הענפית כדי ללמוד על ההתפתחויות בשוק, וגם לא עם מעסיקים מהפריפריה הגיאוגרפית ועם מעסיקים קטנים ובינוניים.

במציאות זו, טוענים מחברי הדו"ח,  סקרי בוגרים מעידים על כך שאין אפקטיביות מיטבית של ההכשרות. בפועל, רק כשבעה אחוזים בלבד מהמשתתפים בהכשרות המקצועיות, הממומנות על ידי האגף להכשרה מקצועית, עושים זאת באחד המסלולים שמתבצעים בשיתוף עם מעסיקים.

זאת, על אף ההסכמה שהמסלולים שבהם יש שיתוף של מעסיקים, הם המסלולים האפקטיביים ביותר.

מחברי הדו"ח מציינים עוד, כי בשנת הלימודים התשע"ט (2018 – 2019), רק כ-40% מתלמידי כיתה י"ב נבחנו באנגלית ברמה של 3 יחידות לימוד או שלא נבחנו באנגלית לבגרות כלל.

רבים מבין התלמידים שנבחנו באנגלית ברמת 3 יחידות או שלא נבחנו כלל הם מיישובים באשכול חברתי-כלכלי נמוך.

הדו"ח מדגיש, כי משרד החינוך לא פעל במידה מספקת בשיתוף פעולה עם המעסיקים ועם משרדי הממשלה הרלוונטיים כדי לוודא שתוכנית הלימודים באנגלית נותנת מענה גם לצורכי השתלבות במקצועות לא אקדמיים.

זאת ועוד, גם היקף לימודי האנגלית בקורסים של האגף להכשרה מקצועית ובקורסים של משרד החינוך בכיתות י"ג-י"ד, אינו צפוי לענות על הצרכים בשוק העבודה המשתנה. מחברי הדו"ח מעלים את החשש כי התלמידים לא ישלטו ברמה מספקת במיומנויות השפה, להן הם יזדקקו בבואם להשתלב בשוק העבודה.

עוד מציין הדו"ח, כי אין גורם ממשלתי אחד שמרכז את תחום הלמידה למבוגרים והמוביל את נושא המיומנויות הנדרשות לשוק העבודה העתידי לרבות השינויים הצפויים לחול בו.

ריבוי הגורמים הציבוריים המספקים מענה, טוענים מחברי הדו"ח, עלול להקשות על הציבור להכיר את מגוון האפשרויות העומדות לפניהם ולבחור מתוכן באופן מושכל.

יתרה מכך, כ-25% מהמבוגרים בישראל שעובדים במשרות בכל רמות הסיכון להתייתר, רצו להשתתף בלמידה או בהכשרות, אבל בסופו של דבר לא עשו זאת בגלל גובה העלויות הכרוכות בכך.

לשם השוואה, הממוצע במדינות ה-OECD של מבוגרים שלא יכולים להרשות לעצמם להשתתף בלמידה ובהכשרות עומד על כ-16%.

מהדו"ח עולה, כי גם התשואה במונחי שכר, על ההשתתפות ב'למידה לאורך החיים', נמוכה בישראל לעומת ממוצע מדינות ה-OECD.

בעוד שבישראל עומדת התשואה במונחי תשואה על השתתפות בהכשרות על כ-5.4%, במדינות ה-OECD היא עומדת על כ-8.5%.

בנוגע לעידוד אוכלוסיות מיעוטות אמצעים ומיומנויות לשיפור מיומנויותיהן או להסבה מקצועית מצאו מחברי הדו"ח, כי אף על פי שיש צורך בפעילות פרואקטיבית ומותאמת אישית, הרי שבפועל אין תוכנית פעולה כוללת לגיוס של אוכלוסיות מיעוטות מיומנויות ללמידה.

כמו כן, אין מסגרת לאבחון מעמיק של יכולות האדם וצרכיו, לשם התאמה מיטבית של הלמידה וההכשרה שלהן הוא זקוק.

בנוסף, רבים מהעובדים בשכר נמוך במשרות שבסיכון גבוה להתייתר בשנים הקרובות, או מהמובטלים, עלולים לוותר על קורס הכשרה ממומן או לנשור במהלכו, בשל המחויבות של זמן וכסף הכרוכה בהשתתפות בו.

אין תגובות

השאר תגובה