אפליה בעבודה ובהליכי הגיוס עלולה לחשוף מעסיקים למגוון תביעות

אפליה בעבודה ובהליכי הגיוס עלולה לחשוף מעסיקים למגוון תביעות

עו"ד רם לנדא, לקראת כנס דיני עבודה: "על המעסיק לדרוש דרישות שהן רלוונטיות לתפקיד. כל דרישה שאינה רלוונטית, עלולה להיחשב כאפליה"

שיתוף
עו

עו"ד רם לנדא, שותף האחראי על מחלקת דיני העבודה במשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל.

הליכי גיוס, מיון וסינון מועמדים לעבודה נתונים היום תחת שורה של כללים ומגבלות, בהתאם להתפתחות הפסיקה בעניין. הפרתם של כללים אלה עלולה לגרור את המעסיק לתביעות הכרוכות בעלויות כבדות ואף לחשיפה פלילית.

לקראת כנס דיני עבודה שיתקיים ב-15 בספטמבר בכפר המכביה, שאלנו את עו"ד רם לנדא כמה שאלות בנוגע להרצאתו בכנס, שתדון בנושאים של אפליה אסורה מול אבחנה מותרת, דרכי פירסום המשרה, ראיונות עבודה ועוד.

מהן ההשלכות שעלולות להיות למעסיק בכל הקשור לשאלות בראיון עבודה שמעידות על אפליה, מודעת דרושים שמנוסחת בצורה מפלה, והליכי קליטה שיש בהם אפליה?

"פעולה בניגוד לדין, חושפת את המעסיק בחשיפה אזרחית (פסיקה של פיצויים, כולל אפשרות לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק), בחשיפה פלילית, בחשיפה אישית של שותפים בשותפות או נושאי משרה שונים, וחשיפה על פי החוק להגברת האכיפה בדיני עבודה".

האם כל מועמד יכול לתבוע בגין אפליה בהליכי קבלה לעבודה?

"כן, אבל לא רק. זכות התביעה הוענקה במפורש גם לארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה. באין ארגון עובדים כאמור, מוענקת זכות התביעה לארגון העובדים שהעובד חבר בו, וכן לארגון העוסק בזכויותיו של מי שאסור להפלותו, ובלבד שהעובד הסכים לכך".

מה דעתך על מצב שבו המראיינים אינם מנהלי משאבי אנוש שקיבלו הנחיות בנוגע לשאלות או לאמירות שמעידות על אפליה, אלא המנהלים הישירים המיועדים של המועמדים, שאינם מעודכנים בפסיקה ובדיני עבודה?

"העובדה כי אינם מעודכנים אינה מהווה הגנה כלשהי. חברה פועלת באמצעות נציגיה ואלו צריכים לקיים את הוראות הדין".

האם הכללים לגבי ניסוח מודעות 'דרושים' חלים רק על פרסום ציבורי, או האם הם חלים למשל גם על פרסום בקבוצות פרטיות, על חלון ראווה של חנות וכד'?

"הכללים חלים לגבי כל פירסום ללא יוצא מן הכלל".

מה דעתך על מודעות 'דרושים' שמצויין בהן שדרושים "צעירים דינמיים" או "יוצאי צבא" או "סטודנטים", או שהמודעה מנוסחת: "דרוש\ה  X לעבודה באווירה צעירה ודינמית" – האם המודעות הללו הן חוקיות? או שניתן לתבוע בגינן אפליה?

"הבחינה היא שאלת הרלוונטיות. על המעסיק לדרוש דרישות שהן רלוונטיות לתפקיד. כל דרישה שאינה רלוונטית, עלולה ליצור אפליה.

"אם הדרישה היא ל'סטודנטים' אזי המעסיק צריך לדעת להסביר מדוע התפקיד מחייב שדווקא סטודנטים יאיישו אותו, וכיו"ב".

האם מועמדים שלא התקבלו והם בגילאים שלא נחשבים 'צעירים ודינמיים' יכולים לתבוע?

"ככל שהתפקיד אינו מחייב מישהו צעיר (למשל דוגמן של בגדים שמיועדים לצעירים), מבוגרים יכולים לתבוע, ועל המעסיק תחול חובת ההוכחה להוכיח את רלוונטיות הדרישה למשרה".

האם השאלות בראיון עבודה שנחשבות למפלות, הן בנות תביעה גם כאשר מראיינים מועמדים לתפקידים בפרילנס, שאין בינם לבין המעסיק יחסי עובד-מעסיק?

"פרילנסרים הם 'יצורים היברידיים'. בחלק מהנושאים הכירו בהם כעובדים (למשל לעניין פיצויי פיטורים). יש להניח כי יראו כאפליה אסורה, שקילת שיקולים בלתי רלוונטיים גם להעסקת פרילנסרים.

"קשה לי לראות איך הדין יסבול אפליה. יש להניח כי בית המשפט ידע למצוא את הקונסטרוקציה המשפטית המתאימה".

האם פרילנסר – שהתקבל לעבודה לאחר שלמראיין היתה פליטת פה המעידה על כוונה להפלות ולאחר תקופה קצרה ביותר פוטר – יכול לתבוע בגין אותה אפליה?

"אני מניח כי בתי הדין יבחנו את התנהגותה הכוללת של החברה, אל מול התבטאויות אסורות של אחד מהפועלים מטעמה".

תוכלו לפגוש את עו"ד רם לנדא ולשמוע עוד רבות על נושא הרצאתו בכנס דיני עבודה שיתקיים ב-15 בספטמבר בכפר המכביה.

בכנס דיני עבודה שיתקיים ב-15 בספטמבר בכפר המכביה ניתן יהיה לשמוע עוד מגוון גדול של הרצאות ולקבל מידע רב בנושא דיני עבודה והשפעתם על הארגונים.

אין תגובות

השאר תגובה