שיתוף

הלנת שכר הוא מושג ידוע ומוכר לכל מנהל משאבי אנוש ולמעשה לכל עובד. עובד שלא קיבל שכר עד ה-10 בחודש, עבור החודש שקדם לו, יכול לתבוע בגלל הלנת שכר. אבל מה בנוגע לכספים שמועברים באיחור לקופת הפנסיה, ביטוח המנהלים, קרן ההשתלמות וכו. מתי עיכוב בהעברתם נחשב להלנה.

מתברר כי כל סכום כסף שהמעסיק לא העביר כנדרש לקרן השתלמות, לקרן הפנסיה, לקופת הגמל או לחברת הביטוח המנהלת את ביטוח המנהלים של העובד, בתוך 30 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק, ייחשב לשכר מולן, גם אם השכר עצמו שולם בזמן ולא היה מולן.

החובה להעביר את הסכומים הללו במועד חלה גם על הסכומים שהמעסיק ניכה משכר העובד וגם על הסכומים שעל המעסיק להעביר לביטוח הפנסיוני בלי לנכות משכר העובד, כמו למשל חלקו של המעסיק בקרן או בקופה, כולל תשלום רכיב הפיצויים.

לדוגמה, מעסיק ששילם לעובד את שכרו החודשי בזמן וכראוי, ואף ניכה מהשכר את חלקו של העובד בתשלום הפנסיה, חייב להעביר את הסכומים הללו אל הביטוח הפנסיוני או קרן ההשתלמות לכל המאוחר עד ה-1 בחודש, שלאחר החודש בו הוא היה אמור לשלם לו משכורת.

לדוגמה, עבור עבודה בחודש אוקטובר העובד צריך לקבל שכר עד ה-10 בנובמבר, וההפקדות לקופת הפנסיה או קרן ההשתלמות או ביטוח המנהלים חייב להתבצע עד ל-1 בדצמבר.

שכר עבודה נחשב מולן אם לא הועבר במלואו אל העובד עד 10 ימים מתחילת החודש (עבור החודש שקדם לו). לכן, על המעסיק להעביר אל קופת הפנסיה או קרן ההשתלמות את הכספים עד ה-1 בחודש שלאחר מכן, כלומר 21 יום לאחר המועד בו השכר נחשב מולן.

ניתן לתבוע פיצויי הלנה בגין קרן השתלמות וקופת פנסיה

על פי חוק הגנת השכר לקופת הגמל, העובד יכול לתבוע את המעסיק בגין פיצויי הלנה עבור הפקדות שלא בוצעו לקופת הגמל בתוך אותם 21 יום (כאמור, מתחילים לספור את 21 הימים ב-10 בחודש).

יתרה מכך, על פי חוק הגנת השכר, ברגע שהמעסיק ניכה משכר העובד את חלקו של העובד בתשלום לביטוח הפנסיוני או קרן ההשתלמות, אבל הוא לא העביר את הסכומים הללו אל הגוף המוסדי המנהל את הביטוח הפנסיוני של העובד או אל קרן ההשתלמות, בתוך 30 יום מהיום שבו נחשב השכר שממנו נוכו הסכומים כשכר מולן, הוא מבצע עבירה פלילית וצפוי למאסר או קנס. כלומר, העיכוב הופך לעבירה פלילית, 40 יום לאחר המועד שבו היה צריך לשלם את השכר על פי החוק.

גם קופת הגמל יכולה לתבוע את המעסיק

זאת ועוד, אם המעסיק לא העביר את כספי הביטוח הפנסיוני לקופת הגמל (קופת הפנסיה או קרן ההשתלמות), הוא עלול להיתבע גם על ידי קופת הגמל. זו האחרונה עלולה לתבוע את המעסיק בנוגע לתשלום כספי הביטוח.

ובמקרים בהם הכספים לא הועברו לקרן ההשתלמות או לקופת הגמל בתוך 30 יום ממועד תשלום השכר, המעסיק חשוף גם לתביעה לפיצויי הלנת קצבה.

בנוסף על כך, העובד יכול לתבוע את המעסיק על הפרת חובותיו על פי חוזה העבודה. למעשה, עובד יכול לבחור בין שני סוגי תביעה: סוג אחד הוא תביעה על פי עילת אכיפה, כלומר חיוב המעסיק לשלם לקופת הגמל את הסכומים שהוא חייב לקופה.

הסוג השני הוא תביעה לפי עילת הפיצויים שבה הוא מבקש פיצוי לעובד עצמו, בשל הנזק שנגרם לו בעקבות אי ביצוע תשלומי המעסיק לקופת הגמל.

סדנת עולם העבודה החדש

2 תגובות

  1. מבקשת לדעת כיתד ניתן לחשב את דמי הפנסיה שהמעביד הלין והעביר רטרואקטיבית אחרי שנה ו4 חודשים ולאחר מכן שוב הלין והעביר אחת לחודשיים ולא כול חודש עד ה10 לחודש כפי שקבוע בחוק

  2. אם המעסיק העביר בסופו של דבר אז הסכום המולן הוא הסכום שהועבר. הפיצוי על הלנת השכר מחושב באחוזים מתוך השכר המולן לפי תקופת הזמן שעברה בין מועד התשלום למועד שבו היה צריך להתבצע בפועל – והוא קבוע בחוק. אם יש חשש כי לא שילם את מה שצריך היה לשלם, הסכומים החודשיים מופיעים גם על תלוש השכר (הפרשות עובד /מעסיק), בכל מקרה שווה לבדוק אם איש מקצוע את הסכומים ולוודא כי הם הסכומים המלאים.
    לגבי תשלום כל חודשיים, זה לא הלנת שכר, שכן משלם במועד עבור אותו החודש ועבור החודש הקודם ב"איחור" של 30 יום, שזה עדיין לא הלנת שכר.
    בנוסף נציין כי אם אכן שילם רטרואקטיבית יש לבדוק האם נוצר נזק (אם מדובר בתקופה של ירידות למעשה ייתכן מצב כי לא רק שלא נוצר נזק אלא שהעיכוב יצר לך רווח), וכן את סיבת העיכוב (האם נעשה בטעות או בתום לב).
    ברור כי אם אתה שוקל תביעה מהסוג הזה יחסכם הסתיימו לא בצורה טובה ואתה מחפש דרך "נקמה" או דרך לפגוע בו – אבל תמיד מומלץ להסתכל על הדבר מבחוץ, האם הייתה סיבה? האם אתה מעוניין שיהיה תיעוד שאתה תובע את המעסיק שלך?

השאר תגובה