שיתוף

בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב אישר בתחילת החודש תביעה ייצוגית של עובדת ביפר תקשורת ישראל כנגד חברת ביפר, בשל ניכוי התשלום עבור זמני הפסקות בנות 10-20 דקות. מדובר באי תשלום שכר עבודה עבור זמני ההפסקות של העובדים במוקדים הטלפוניים שמפעילה ביפר במהלך משמרת. מנגד, נדחתה הבקשה לאישור תביעה ייצוגית בנוגע לניכוי שלא כדין של סכומי הארוחות.

בתביעה הייצוגית נטען, כי ביפר מפרה את זכויות נציגי השירות שלה על ידי הפחתת שכר עבור הפסקות שאורכן פחות מ-30 דקות משעות העבודה, בניגוד להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.

מסתבר כי במשך שנים רבות שילמה ביפר שכר מלא לנציגי השירות המועסקים על ידה במוקדים, עבור זמני ההפסקות עבודה קצרות הנמשכות 10-20 דקות. אלא שהחל מה-1 בינואר 2014 הפסיקה ביפר לשלם לנציגי השירות במוקדים שכר עבור פרק הזמן בהם נמצאים העובדים בהפסקות. בית הדין דן בסוגייה: האם החלטה זו תקפה וכשרה ונעשתה על פי הדין.

ביה"ד: יש לשלם עבור ההפסקות למרות שהן קצרות

בית הדין קבע, כי במקרים בהם יש ספק בנוגע לשאלה האם הפסקה קצרה שקיבל עובד במהלך משמרת צריכה להיות מסווגת כהפסקה בתשלום או לא, יש לפרש את הוראות משפט העבודה בנוגע לרלוונטיות ולשלם לעובדים עבור ההפסקות.

עוד קבע בית הדין, כי יש להתייחס אל ההפסקות כאל הפסקות שבמהותן הן הפסקות קצרות ומוסכמות לצורך התרעננות (החלפת כוח ואוויר) ולשימוש בשירותים. בית הדין הדגיש, כי במהלך דקות הפסקה אלה עומדים העובדים לרשות החברה.

מכיוון שכך, קבע בית הדין כי צודקת התובעת, שדורשת לכלול את דקות ההפסקה כשעות עבודה ולשלם עבורן שכר.

עוד קבע בית הדין, כי עבודת המוקד הינה רצופה. מהעובדים במשמרת מצופה לספק כל העת זמינות מקסימלית, כאשר המעסיק יודע בכל רגע נתון האם העובד משיב לשיחות או נמצא בהפסקה. מדובר בעבודה שדורשת ריכוז גבוה לאורך זמן רב ולכן מעדיפה חברת ביפר עצמה, לתת לעובדי המוקד הפסקות קצרות ורבות. הפסקות להתרעננות ולהחלפת כוח ואוויר, הן חלק בלתי נפרד מזמן העבודה.

ביה"ד: תביעה ייצוגית היא הדרך היעילה

בית הדין קבע, כי לתובעת זכות תביעה משלה עצמה, וכי התביעה גם מעלה שאלות מהותיות המשותפות לכלל עובדי המוקד. לכן, קבע בית הדין כי קיימת אפשרות סבירה שהטענות יוכרעו לטובת הקבוצה כולה.

בנוסף, בהינתן מספרם הרב של עובדי ביפר, תביעה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת לבירור המחלוקת. מה עוד, שערכה הכספי של עילת התביעה עבור כל עובד אינו גבוה דיו כדי להוות תמריץ עבור העובדים להגיש תביעה עצמאית, ולאור העובדה שבין העובדים שזכאים לפיצוי יש עובדים שעדיין מועסקים ולכן נרתעים מלהגיש תביעה נגד המעסיק.

תשלום עבור ארוחות

עילה נוספת שנכללה בתביעה, דיברה על ניכוי התשלום עבור ארוחות, בגלל הצבת מכונת מזון אוטומטית בחצר ביפר. עילה זו נדחתה משום שלא היתה כאן עילה אישית של התובעת.

זאת ועוד, בית הדין קבע, כי ניכוי התשלום עבור הפריטים שנרכשו ממכונת המזון הינו מותר בחוק הגנת השכר. מה גם שיהא זה לא הוגן כלפי ביפר שהציבה את מכונת המזון, למרות שלא הייתה חייבת לעשות זאת, ואף שילמה עבור הפריט הראשון עבור כל עובד, לחייב אותה להחזיר את התשלום לעובדים שבחרו לרכוש על חשבונם פריטים נוספים. גם אילו היה נקבע כי מדובר בניכוי שלא כדין, הרי שיש כאן חוסר תום לב של עובד שנהנה מההטבה.

חברת ביפר תקשורת ישראל מפעילה מאז שנת 2005 חטיבה לשירותים עסקיים המספקת פתרונות שירות, שיווק ומכירות ללקוחות במגזר העסקי. בין היתר היא מפעילה מוקדים טלפוניים.

עובדי המוקדים מועסקים בשני אתרים של החברה, האחד פועל 24 שעות ביממה ברמת גן, והשני פועל שישה ימים בשבוע משעות הבוקר המוקדמות ועד השעה 19:00, באשדוד. משך המשמרות של נציגי השירות הוא בין ארבע לתשע שעות במשמרת, בהתאם לצרכי הפעילות של כל מוקד. שירותי המוקדים, שבעבר נועדו בעיקר לעיתות חירום, הורחבו כבר לפני יותר מעשור לשימושים אזרחיים חכמים ורחבי היקף.

כנסי משאבי אנוש וימי עיון

אין תגובות

השאר תגובה