מן הפסיקה
מן הפסיקה

גישה לפסיקות דיני עבודה, מעניקה קווים מנחים להתנהלות בתרחישים ביחסי עבודה, מורכבים ורגישים ככל שיהיו.
בישראל קיימת מערכת בתי דין ייחודית לדיני עבודה מתוקף חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט 1969. המערכת הינה ערכאת שפיטה בלתי תלויה, המתמחה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, ביטוח ממלכתי ועוד).
בית הדין לעבודה אוצר ארבעה תחומים:
- תביעות אזרחיות (ללא רף סכום), הנוגעות לסכסוכי עובד-מעביד, או משא ומתן בקבלה לעבודה. משמעותן בפועל של תביעות אזרחיות, הינן מימוש זכויות היחיד ביחסי עובד מעביד.
- ענייני הציבור – התאגדות עובדים, יחסי עבודה במשק, שביתות, צווי הרחבה ודיני עבודה ציבוריים. ההליכים מתייחסים לפרשנות ומימוש הסכמים קיבוציים במערכת יחסים קיבוצית. כמו כן משויכים ההליכים למסגרת משפט העבודה הארגוני: הליכים בין ארגוני עובדים לחבריהם, הליכים בין ארגוני עובדים לארגוני עובדים אחרים או הליכים בין מעבידים לבין עצמם.
- ערעורים – כדוגמת ערעור על החלטת אוטוריטה בנושא עבודה (למשל החלטת גורם מוסמך בביטוח לאומי).
- עבירות פליליות קלות בענייני עבודה- הליכים המפורטים בתוספת לחוק בית הדין לעבודה.
מאמרים בתחום:
האם ניתן להרחיק ממקום העבודה עובד שמסרב להתחסן נגד קורונה ולהיבדק
עו"ד קובי חתן: אף שאין אפשרות לחייב עובד להתחסן או להציג תוצאות בדיקה למעסיק, הרי שלסירוב כזה יש השלכות" – כתבה ראשונה בסדרה
פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר בגלל מצב בריאותי
ביה"ד: העובד הוכיח שהתפטרותו נובעת ממצבו הבריאותי ולכן יקבל פיצויי פיטורים, אף שלא הסתיים הליך הבירור הרפואי; העובד אינו צריך להחזיר את עלות קורס ההכשרה שקיבל מטעם החברה
עובד שעזב את החברה משום ששכרו לא שולם בזמן, נחשב לעובד שפוטר
ביה"ד: אם עובד עוזב את החברה משום ששכרו לא שולם בזמן ניתן לראות בכך פיטורים ולא התפטרות, או לכל היותר התפטרות בשל הרעה מוחשית בתנאי העבודה, ולכן התפטרות בדין מפוטר
פס"ד: מעסיק שמוכר את החברה חייב לתת לעובדיו הודעה מוקדמת על כך
ביה"ד הארצי: גם אם העובדים ממשיכים לעבוד בחברה לאחר חילופי המעסיקים, המעסיק שמתחלף, חייב לתת הודעה מוקדמת לעובדיו על כוונתו להעביר את החברה לבעלים אחרים, או לשלם להם תמורת הודעה מוקדמת
כשמעסיק טוען שעובד ביצע גניבה, מוטל עליו נטל הוכחה מוגבר
ביה"ד הארצי דחה את ערעורי העובד והמעסיק כאחד: לא ניתן לשלול מהעובד בדיעבד פיצויי הפיטורים, משום שלצורך שלילת פיצויי פיטורים נדרש קשר סיבתי בין מעשי העובד לבין פיטוריו
פיצוי של 20 אלף שקל בגלל פגיעת מעסיק בפרטיות עובדת
אסור למעסיק להכנס אל החשבונות הפרטיים של העובדים ברשתות החברתיות; בנוסף, לקיחת הטלפון מהעובד מהווה איום מיידי מצד המעסיק לחדור אל המרחב הווירטואלי הפרטי האישי והאינטימי של העובד
עובדת שפוטרה לפני תום תקופת ההתחייבות תשלם למעסיק 18 אלף שקל
ביה"ד: מאחר שהמעסיק השקיע 30 אלף שקל בהכשרת העובדת ראוי להגביל את חופש העיסוק שלה
פס"ד: אווירה עויינת המלווה ברמיזות בעלות אופי מיני מהוות הטרדה מינית
החוק נגד הטרדה מינית עוסק בהרחבה בנושא של הטרדה מינית במקום העבודה, ובאחריותם של המעסיקים לפעול למניעתה
פס"ד: הפיטורים בוטלו משום שאין להפלות עובד בשל פרסום דעה או השקפה
ביה"ד: החוק מגן על חופש הביטוי והזכות להביע דעה; זכות זו חלה על כל ביטוי, כולל ביטויים פוגעים, מרגיזים ואף שקריים, וגם על ביטויים הצורמים את האוזן
פיצוי של 176 אלף שקל לעובדת בשל הטרדה מינית
המעסיק ישלם פיצוי של 120 אלף שקל, ובנוסף 1,000 שקל שכר עבודה והוצאות משפט בסכום 20 אלף שקל; הממונה הישיר יפצה את העובדת ב-30 אלף שקל וישלם לה הוצאות משפט בסכום 5,000 שקלים










