אסטרטגיית בריאות העובדים צפויה לעבור בחמש השנים הקרובות מהפכה מקיפה:
מתוכניות בריאות כלליות במקומות העבודה ופוליסות ביטוח אחידות, למודל של רפואה מונעת מותאמת אישית מבוססת בינה מלאכותית.
ניהול בריאות העובדים אינו נתפס עוד כהטבה נחמדה או כעול בירוקרטי, אלא כמנוע מרכזי לצמצום ימי מחלה, להעלאת הפרודוקטיביות ולהפחתת עלויות שחיקה ושיעורי עזיבה.
מחקרים עדכניים של ענקיות היעוץ הבינלאומיות מדגישים את המעבר של הרווחה הרפואית בעבודה לקדמת הבמה הניהולית.
ממחקרים של מקינזי עולה, כי ארגונים המשקיעים בתוכניות בריאות מונעת ובריאות נפשית מותאמות אישית (לעובדים), רואים תשואה על ההשקעה של עד פי 3.5 על כל דולר מושקע, הודות לירידה בהיעדרויות ועלייה באנרגיה ובפרודוקטיביות.
חברת המחקר גרטנר צופה, כי עד שנת 2028, כ-65% מהארגונים הגלובליים ישלבו עוזרי בינה מלאכותית אישיים לרווחה בריאותית.
עוזרי בינה מלאכותית אלה אלו יציעו לעובדים המלצות תזונה, פעילות גופנית והפוגות מותאמות בזמן אמת, תוך שמירה מלאה על פרטיות רפואית.
בדו"ח מגמות ההון האנושי של חברת היעוץ דלויט מדגישים החוקרים, כי ניתוח תחזיות של נתונים בריאותיים, מאפשר למנהלי משאבי האנוש לאפיין סיכונים קבוצתיים, כגון שחיקה, ארגונומיה לקויה או מחלות כרוניות, ולהתאים חבילות ביטוח וכיסויים דינמיים עוד לפני שנוצרות עלויות כתוצאה מתביעות.
מסקרים של PwC עולה, כי כ-72% מהעובדים מעדיפים מעסיקים המציעים ביטוחי בריאות גמישים, המאפשרים בחירת כיסויים אישיים, לרבות טיפולי נפש, רפואה משלימה ופעילות כושר, באמצעות פלטפורמות דיגיטליות חכמות.
ממחקרים של גאלופ עולה, כי עובדים שמרגישים שהמעסיק דואג אקטיבית לבריאותם הפיזית והנפשית מציגים ירידה של כ-48% בכוונות העזיבה ועלייה של כ-36% ברמת המחוברות לארגון.
בעבר, בניית תוכנית בריאות חייבה מנהלי משאבי אנוש לעבד ידנית נתוני תביעות ודמוגרפיה מורכבים. כיום, כלי בינה מלאכותית הופכים את התהליך למהיר, מדויק ומאובטח.
להלן 3 דרכים בהן הבינה המלאכותית מקלה על מנהלי משאבי אנוש בנושא בריאות העובדים:
1 אופטימיזציה של פוליסות וכיסויים:
אלגוריתמים מנתחים נתוני בריאות אנונימיים ואגרגטיביים מגמות תביעות, שימוש בתרופות ופרופיל דמוגרפי כדי להמליץ על הרכב הביטוח האופטימלי, להוזיל פרמיות ולמנוע כפילויות.
2 פרסונליזציה ללא פגיעה בפרטיות:
מערכות בינה מלאכותית פועלות כחיץ מאובטח. הן מעבדות נתוני סיכון אישיים בטכנולוגיות שכוללות חומות סיניות להפרדת מידע ולשמירה על חסיונו, ומגישות לעובד המלצות בריאות וטיפול מותאמות, בלי שהמעסיק נחשף למידע הרפואי הרגיש.
3 ניתוח חוזים וניהול תביעות חכם:
עוזרי בינה מלאכותית מסייעים לעובדים למצות זכויות מול חברות הביטוח בקלות, מנגישים את קריאת הפוליסות, ומפחיתים דרמטית את העומס התפעולי מצוותי משאבי האנוש.
ישראל מול מדינות המערב:
כאשר משווים את המודל הישראלי למדינות המערב, ניכרים הבדלים משמעותיים בתשתית ובמטרות התוכנית.
בישראל, תשתית הבריאות הבסיסית מושתתת על חוק ביטוח בריאות ממלכתי, המעניק כיסוי נרחב לכלל האזרחים דרך קופות החולים.
כתוצאה מכך, הביטוח הארגוני נתפס בעיקר כרובד משלים, למשל, לכיסוי ניתוחים בחו"ל, לכיסוי תרופות מחוץ לסל, לייעוץ עם מומחים, בדיקות ועוד. לכן ביטוח הבריאות מהווה כלי מרכזי לשימור טלנטים.
בארה"ב לעומת זאת, ביטוח הבריאות מטעם הארגון הוא תנאי בסיסי וערוץ מרכזי לנגישות לשירותי רפואה.
באירופה קיימות מערכות סוציאליות משתנות, שבהן המיקוד הארגוני נוטה לרווחה נפשית ולאיזון בין חיים אישיים לעבודה.
מבחינת אימוץ טכנולוגיות לרבות בינה מלאכותית, השוק הישראלי מתאפיין באימוץ מהיר ודינמי של פתרונות HealthTech ופלטפורמות דיגיטליות, בפרט בחברות טכנולוגיה ובארגונים צומחים.
במדינות מערביות: בארה"ב נרשם אימוץ נרחב של כלי בינה מלאכותית ממוקדי אופטימיזציה של עלויות רפואיות מזנקות.
באירופה, אימוץ הבינה המלאכותית לצורך שמירה על בריאות העובדים מלווה ברגולציית פרטיות מחמירה מאוד (GDPR).
בנוסף, השוק הישראלי מתמודד עם אתגר ייחודי של מתח נפשי ודאגה ביטחונית מתמשכת, המחייב מנהלי משאבי אנוש לשים דגש מוגבר על בריאות הנפש, חוסן ארגוני וגמישות, מעבר לפתרונות הרפואיים הקלאסיים.
בשורה התחתונה, בחמש השנים הקרובות, בריאות העובד מהווה, וצפויה להמשיך להוות, יעד אסטרטגי עבור ארגונים.
השילוב בין מערכת הבריאות הציבורית בישראל לבין טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות, מאפשר למנהלי משאבי אנוש לבנות תוכניות בריאות מונעות, חכמות ומותאמות אישית, השומרות על בריאות העובדים ועל יציבותו הפיננסית של הארגון.
