אגף הקרנות – קרן מפעלים מיוחדים, המוסד לאומי, פרסם את מחקר ההערכה אודות התכנית. תכנית זו נועדה לבני 60+ אשר יכולים לעבוד ומעוניינים להמשיך ולהתפרנס. ייחודה של התכנית הוא בהשמת המשתתפים בעבודה בשוק הפתוח, תוך התמקדות בהתאמת העבודה לרקע המקצועי, לניסיון ולכישורים של המשתתפים.
התכנית סייעה למשתתפים לאתר מעסיקים וסיפקה תמיכה וליווי בשלבי ההשמה, ובהם תיעוד וניהול מאגר מידע של מעסיקים פוטנציאליים. התכנית התמקדה ביצירת קשר בין המשתתפים למעסיקים, בניסיון לשפר את סיכויי הקליטה בעבודה ובשינוי עמדות מעסיקים כלפי עובדים מבוגרים. מחקר ההערכה נעשה ב-2014-2013 והוא כלל ראיונות עם 250 ממשתתפי התכנית, סקירת ספרות, סקירת נתוני התכנית וראיונות עומק עם מעסיקים, אנשי מפתח וקובעי מדיניות בתחום העבודה.
הנתונים שעלו במחקר
בין הנקודות שעלו מהמחקר: ככל שחולף הזמן מאז הפרישה מהעבודה העיקרית קשה יותר לשוב ולהשתלב בעבודה, ולכן חשוב לאתר את העובדים המבוגרים המעוניינים להמשיך לעבוד מיד או בסמוך לפרישתם מהעבודה; פגישות אישיות של צוות התכנית עם המשתתפים הן חשובות להצלחה בהשמה; קשר רצוף עם משתתפי התכנית הוא חשוב להבטחת שביעות הרצון שלהם.
על התכנית להעסקת מבוגרים
התוכנית היא פרי יוזמה משותפת של עמותת תל"ם ועמותת חמישים פלוס מינוס. לפיתוחה ומימונה היו שותפים משרד הרווחה, עיריית תל אביב-יפו ועיריית נהריה. עוד סייעו במימונה המוסד לביטוח לאומי, באמצעות הקרן למפעלים מיוחדים, ואשל. בקרב קובעי המדיניות יש דאגה למצבם הכלכלי של האנשים המזדקנים ולקשייהם להשתלב בעבודה לאחר פרישה. התוכנית נועדה לבני 60 ויותר אשר יכולים לעבוד ומעוניינים להוסיף ולהתפרנס. ייחודה של התוכנית הוא בהשמת האנשים הללו בעבודה בשוק הפתוח, תוך דגש על התאמתה הרקע המקצועי, הניסיון והכישורים שלהם. במסגרת התוכנית אותרו החסמים לעבודה והפונים הוכנו לראיונות עבודה. המשתתפים עברו קורסים לשיפור מיומנויות מחשב ובמרכז בנהריה גם קורס ויטראז'. התוכנית סייעה למשתתפים לאתר מעסיקים, וסיפקה תמיכה וליווי בשלבי ההשמה, בהם תיעוד וניהול מאגר מידע של מעסיקים פוטנציאליים. התוכנית התמקדה ביצירת קשר בין המשתתפים למעסיקים, בניסיון לשפר את סיכויי הקליטה בעבודה ובשינוי עמדות מעסיקים כלפי העובדים מבוגרים.
גישות שונות לשילוב מבוגרים בעולם העבודה
המחקר המלווה נעשה בשנים 2014-2013 והשתתפו בו 250 אנשים שנבחרו באקראי מתוך המאגר – פונים ותיקים שנחשפו לתוכנית בתקופה שלפני ביצוע המחקר. המחקר סוקר את הספרות המקצועית בנוגע לגישות השונות לשילוב מבוגרים בעבודה, בוחן את מודל ההפעלה ומאפיין את הפונים ואת הבעיות הייחודיות של עובדים מבוגרים. במחקר גם מוצגים ראיונות עם המעסיקים ועמדותיהם בנוגע להעסקת מבוגרים, והערכה של שביעות הרצון של הפונים מההכשרות, מרמות השכר, מהיקפי המשרה המוצעים, מהליווי שקיבלו. נבדקה גם מידת ההצלחה בהשמה בעבודה. עוד במחקר – ההבדלים בפעילות בין מרכז התעסוקה בתל אביב לבין המרכז בנהריה, דרכי ההתערבויות שהוצעו והיקף השימוש ברכיבי התוכנית והקשר ביניהם לבין השמה בעבודה. מן הדוח עולה שרוב המשתתפים היו בני 69-60, בעלי מגוון רמות השכלה, כ-%16 מהם הושמו בעבודה באמצעות התוכנית ו-%44 עבדו בפועל בזמן הראיונות איתם. בעקבות הממצאים בלטו הצרכים האלה: הצורך להשקיע במהלך חיי העבודה בלמידה מתמשכת ובעדכון הידע, הצורך לכוון אנשים להחליף קריירה בתיאום עם המעסיקים והצורך לאתר עובדים מיד עם פרישתם מהעבודה או סמוך לכך כדי לסייע להם לחזור לשוק העבודה. עוד עלה מהממצאים, כי הכשרה ייעודית יעילה יותר מהכשרה כללית בקרב המעסיקים.
סקירת התוכנית
דוח מחקר זה סוקר תכנית המיועדת לסייע בתעסוקה למבוגרים בני 60 ומעלה בגוש דן ובגליל המערבי. התכנית פועלת בסיוע ג'וינט-אשל, המוסד לביטוח לאומי(הקרן למפעלים מיוחדים) ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים. ב-2009 יסדו את התכנית שתי עמותות לתעסוקת מבוגרים – עמותת תלם ועמותת חמישים פלוס-מינוס – ושתיהן ניהלו את התכנית במשותף. את המחקר מימן המוסד לביטוח לאומי. ייחודה של התכנית לתעסוקת מבוגרים הוא שאינה נושאת אופי של מסגרת מוגנת שבעצמה מספקת עבודות לחברים המשתתפים בה, אלא היא מסייעת בהשתלבות הפונים אליה בשוק החופשי, במגוון עבודות המתאימות לרקע המקצועי שלהם, לניסיונם ולכישוריהם ובשכר לפי תנאי שוק. התכנית כוללת תהליכים של השמה בעבודה, הכשרה ופיתוח יזמות עסקית, ומשתתפיה מקבלים ליווי ותמיכה מהצוות.
דוח המחקר כולל סקירת ספרות מדיניות בארץ ובעולם בעניין תעסוקת מבוגרים, מגוון עמדות וגישות וכן זיהוי חסמים וקשיים(, סקירת נתוני התכנית )מודל ההפעלה בשני מרכזי התכנית מבחינת כוח האדם, סוגי ההכשרות שהוצעו לפונים, פרסום ושיווק של המרכזים, פניות למעסיקים, ליווי ומעקב אחר השמות ואוכלוסיית הפונים(, דיווח על ראיונות עם משתתפי התכנית )ניתוח נתונים מתוך סקר בקרב משתתפי התכנית, הערכת שביעות רצון המשתתפים למשל מהליווי שקיבלו ומההכשרות ומידת ההצלחה בהשמה( וכן דיווח על ראיונות עומק עם מעסיקים, אנשי מפתח וקובעי מדיניות בתחום העבודה.
מה קורה בעולם?
תכניות במימון המדינה המיועדות לקבוצות אוכלוסייה שונות בקרב העובדים, ובהם גם מבוגרים, קיימות באוסטריה, בלגיה, גרמניה, לטביה, לוקסמבורג, פורטוגל, רומניה ובריטניה. תכניות במימון המדינה מיוחדות לעובדים מבוגרים נדירות אך קיימות בגרמניה, לטביה, לוקסמבורג ופורטוגל. בגרמניה התכנית מציעה הכשרה לעובדים מבוגרים ולעובדים לא מיומנים ומעניקה החזר (בגובה 75%) על עלות ההכשרה לחברות המעסיקות עד 250 עובדים. בדנמרק, פינלנד, נורווגיה ושוודיה יש תכניות השכלה והכשרה לעובדים בכל הגילים, ושיעור ההשתתפות של בני 64-55 בתכניות אלו גבוה יחסית.
בפולין מועסקים בני 45 ומעלה זכאים להיעזר בשירותי ההכשרה ושיפור המיומנות ששירות התעסוקה מציע למובטלים, כולל החזרת עלות מבחנים, מימון לימודים מתקדמים והלוואות למטרת הכשרות.
מענק לרכוש השכלה כזו ניתן באוסטרליה למעסיקים על מנת שיעודדו עובדים בני 50 ומעלה שיש להם כישורים אך הם חסרי השכלה רשמית, במטרה שהשכלה רשמית תסייע להם להישאר בעבודתם ולשפר את פריון העבודה שלהם. בדנמרק קיים מערך חינוך והכשרה מקצועית המיועד לכלל העובדים, לאו דווקא מבוגרים. תכנית ההכשרה והלימודים מותאמת פרטנית לעובד, והמטרה היא להגביר את המוביליות בשוק העבודה, ולאו דווקא לשמר מקום עבודה. שיעור ההשתתפות של בני 55 ומעלה בהכשרות אלו עלה מאז שנת 2000 והוא מהגבוהים במדינות OECD.
בסך הכול הנתונים מלמדים על קיומן של תכניות הכשרה ועל עלייה במספר העובדים המשתתפים בהן, אולם אין עדיין מחקרים הבודקים השפעת הכשרה על משך שנות התעסוקה של המבוגרים (טל-ספירו, 2013) בישראל פועלת קרן "מעגלים", מיסודם של הממשלה, ארגוני העובדים וארגוני המעסיקים, והיא מציעה הכשרה מקצועית לעובדים שנשחקו פיזית במקום עבודתם )בעיקר בשל משמרות ארוכות, נשיאת משאות כבדים, חשיפה לחום או לקור ועוד(. מטרת הקרן להשאיר את העובדים במעגל העבודה, בין על- ידי הכשרה מקצועית במקצועם, בין על-ידי שדרוג הידע שלהם במסגרת התעדכנות מקצועית ובין על-ידי הסבה למקצוע חדש. הכשרה נעשית בתיאום עם המעסיק ומותאמת לצרכיו, ובדרך כלל היא מובילה את העובד לתפקיד שוחק פחות. עוד פועלת הקרן להכשיר עובדים במפעלים לפני סגירה כדי להקל עליהם במציאת מקום עבודה חדש. ב-2013 השתתפו בהכשרות הקרן כ-2,500 עובדים בכל סוגי ההכשרה.
תיאור התכנית לסיוע בתעסוקה לבני 60 ומעלה
מטרת תכנית התעסוקה למבוגרים שיזמו המוסד לביטוח לאומי ואשל בראשית 2009 ‒ להשיב למעגל התעסוקה נשים וגברים בני 60 ומעלה אשר פרשו משוק העבודה ולשנות את תודעת המעסיקים באשר להעסקתם של מבוגרים. התכנית הופעלה בשני מוקדים גאוגרפיים – צפון ומרכז – על-ידי שתי עמותות בעלות ניסיון קודם בתחום תעסוק מבוגרים: עמותת חמישים פלוס-מינוס ועמותת תלם (תעסוקה למבוגרים). בעת ההפעלה הראשונית של התכנית היה בצוות התכנית מטה של ארבעה אנשים, מהם שלושה בשכר בהיקף משרה של %50 או פחות, ואחד בהתנדבות. המטה עסק בניהול ושיווק של התכנית, תפעול, כספים, בקרה, מחשוב, רכש ופיתוח הכשרות. צוות הפעלה נשכר לכל אחד מהסניפים בנפרד. לקראת סוף השנה הראשונה להפעלת התכנית התעוררו חילוקי דעות באשר לאופן ניהולה. בהמלצתו של יועץ ארגוני נעשו שינויים במטה התכנית. ניהול התכנית בצפון עבר לידי עמותת תלם וניהול התכנית במרכז עבר לידי עמותת חמישים פלוס-מינוס. במטה התכנית במרכז נעשו שינויי תפקידים בניהול ובשיווק. התכנית כולה עברה להשתמש בתוכנת "אדם" שנמצאה מתאימה יותר להפעלתה.
איתור המעסיקים והמשתתפים
לפי מפעילי התכנית, בשנת העבודה הראשונה של התכנית הייתה הפעילות העיקרית שיווק ויחסי ציבור לתכנית באמצעות הופעה באירועים, כנסים וירידים כדי לספר על התכנית ולהביא את דבר קיומה לידיעת הציבור הרחב. בתחילת הדרך נעשה גם מעט פרסום במקומונים. לאחר מכן נוצרו קשרי עבודה עם העיריות, מחלקות הרווחה, עמותות ומוסדות ציבוריים, ואלו הפנו לתכנית משתתפים מתאימים. עיקר הפניות לתכנית באו בעקבות העברת המידע מפה לאוזן או דרך אתר האינטרנט. לדברי הצוות איתור המעסיקים נעשה באמצעות פנייה בלתי אמצעית וללא תיאום מראש עם המעסיקים (בעיקר מעסיקים קטנים). הושם דגש על שיחה אישית נעימה ויוצרת היכרות, דיבור על התכנית הקיימת, על החסמים שיש למעסיקים בהעסקת מבוגרים וכד'. רבים מהמפגשים הללו מובילים לנכונות של מעסיק לנסות לשלב עובד מבוגר בעסק. תוך כדי כך נוצר לדברי הצוות קשר אישי בין צוות התכנית למעסיק, וכך מתאפשרים פנייה טלפונית והמשך שיתוף הפעולה.
