שיתוף

עובדים רבים שבמהלך תקופת החופשה ללא תשלום (חל"ת) החלו לעבוד כפרילנסרים עבור חברות אחרות, מעדיפים להמשיך לעבוד כפרילנסרים ואינם חוזרים למקום עבודתם לתפקידם כשכירים.

ארגונים שמעוניינים להחזיר עובדים אלה בכל זאת, יכולים להציע להם לעבוד במשרה חלקית כשכירים ובמקביל גם כפרילנסרים (לדוגמה, חצי משרה כשכיר וחצי משרה כפרילנסר), בין אם בחברה עצמה ובין אם בחברה שבה הם ממשיכים לעבוד כפרילנסרים.

אם חלק מהעובדים שלכם מעוניינים לעבוד כשכירים ובמקביל לפתוח עסק ולעבוד לעצמאים במקביל לעבודתם כשכירים, הם רשאים לעשות זאת, כל עוד הכול מתנהל על פי החוק.

כדאי ליידע את העובדים שבפתיחת עסק, יש להרשם במע"מ ולאחר מכך לפתוח תיק עוסק מורשה במס הכנסה ותיק בביטוח לאומי.

עובדים שצופים כי ההכנסה מעבודתם כעצמאים תהיה נמוכה מ-99,893 שקלים בשנה, זכאים להצהיר על עצמם כעל עוסק פטור, שאינו חייב בתשלום מע"מ. ההכנסה השנתית כשכירים, לא תיכלל בחישוב ההכנסות לצורך זה.

למעשה, מי שמחליט להיות גם שכיר וגם עצמאי יכול להינות מזכויות של שכיר (באופן יחסי למשרתו), אבל במקביל, יש לו גם את החובות שחלות על עצמאים.

להלן 5 חמישה הבדלים עיקריים בין תנאי עבודה של שכיר לעומת עצמאי:

1 שכר:

כל עובד, עצמאי או שכיר זכאי לקבל שכר על עבודתו. אלא שבעוד שעובדים שכירים זכאים לקבל לפחות שכר מינימום, ותשלום עבור שעות נוספות, עצמאים מקבלים תשלום על פי תעריף שמוסכם בינם לבין הלקוח (שמעסיק אותם).

חישוב התשלום לעצמאי צריך לכלול את כל ההוצאות של העצמאי הנובעות מהפעלת העסק ויצירת ההכנסה, לרבות התשלומים לביטוח לאומי, הפקדות לקרן פנסיה וקרן השתלמות ועוד.

בנוסף, עצמאי צריך לשקלל בחישוב התשלום, גם את שעות העבודה שהוא משקיע בשיווק שירותיו. שאם לא כן, הוא עלול להפסיד כספים רבים בשל שעות שאינן משולמות.  

2 החזרי הוצאות:

עובד שכיר זכאי להחזר הוצאות נסיעה מהמעסיק עבור נסיעות מהבית לעבודה. עצמאי לא זכאי להחזר מסוג זה (אלא אם כן סוכם עם הלקוח על החזר הוצאות לצורך אספקת השירות). בכל מקרה, הוצאות הנסיעה של עצמאי עשויות להיחשב כהוצאה מוכרת לצרכי מס.

3 תנאים סוציאליים:

בנוסף לשכר, עובדים שכירים זכאים גם לתנאים סוציאליים, לרבות חופשה שנתית, דמי מחלה, דמי הבראה, השתתפות המעסיק בביטוח פנסיוני ובקרן השתלמות, השתתפות המעסיק בדמי הביטוח הלאומי ועוד.

עצמאי שהוא רק עצמאי, אינו זכאי לזכויות אלו. עובד שהוא גם שכיר וגם עצמאי, זכאי לזכויות אלו באופן חלקי, כלומר רק במסגרת עבודתו כשכיר, עבור אחוזי משרתו כשכיר.

4 ביטוח פנסיוני:

על כל אדם חלה החובה להפקיד לביטוח פנסיוני. במקרה של עובדים שכירים, החובה מוטלת על המעסיק (כלומר על המעסיק חלה חובה להפקיד את חלקו כמעסיק ולהעביר את לקו של העובד לביטוח הפנסיוני), על פי סוג הביטוח הפנסיוני שהשכיר בוחר בו.

במקרה של עצמאי, החובה להפקיד לקרן הפנסיה מוטלת על העצמאי בלבד. עצמאי שהכנסתו השנתית החייבת במס, הינה גבוהה משכר המינימום השנתי, שאינו מפקיד לקרן פנסיה כלשהי עלול להדרש לשלם קנס.

כאשר העובד הוא שכיר ועצמאי גם יחד, הוא יכול לבחור אם להפקיד את החלק היחסי משני סוגי ההכנסות, לאותו גוף פנסיוני או לשני גופים פנסיונים שונים.

5 דמי חגים:

עובדים שכירים עשויים להיות זכאים לתשלום עבור ימי היעדרות בחגים וכן עבור ימי היעדרות בגין אבל, מחלה, או מחלת בן משפחה. עובדים עצמאים לא מקבלים תשלום משום גוף עבור היעדרויות מסוג זה. עובדים שהם גם עצמאים וגם שכירים, מקבלים תשלום זה באופן יחסי לאחוזי משרתם.

יודגש כאן, כי שכיר שהוא גם עצמאי, שנמצא בחופשת מחלה מעבודתו כשכיר, אינו רשאי לעבוד בימים אלו כעצמאי, משום שבעת שהגיש תעודת מחלה הוא הצהיר שאנו כשיר לעבודה.

כנס משאבי אנוש כנס קהילת הגיוס השנתי 2021

אין תגובות

השאר תגובה