שי לחג – זכות או חובת מעסיק?

שי לחג – זכות או חובת מעסיק?

בית הדין לעבודה קיבל בקשתו של עובד שלא קיבל שי לחג להגיש תביעה ייצוגית כנגד חברת השמירה

שיתוף
שי לחג

שי לחג

או שמא חלה על המעסיק חובה להעניק לעובדיו מתנה לחגים ראש השנה ופסח? בית הדין האזורי לעבודה בירושלים פסק בסוגיה הנוגעת למתן שי לחג לעובדים בחגים, בהחלטה חדשנית וראשונה מסוגה.

הפסיקה ניתנה במסגרת תביעתו של איש אבטחה שהועסק על ידי חברת שמירה גדולה. התובע, סייר ביטחון שהוצב על ידי חברת השמירה באתר סמוך לירושלים, פוטר מחברת השמירה ופנה לעורך דין לדיני עבודה כדי שזה יסייע לו לדרוש מהחברה את הפיצויים להם הוא זכאי. עורך הדין שעבד מטעם התובע בדק עבורו האם שולמו לו מלוא הזכויות הסוציאליות ותוך כדי כך התבהר לעורך הדין שהעובד מעולם לא קיבל שי לחג.

עורך הדין פנה אל חברת השמירה בדרישה שזו תשלם לעובד את מה שמגיע לו על פי חוק בטרם פנייה לבית הדין, כאשר במסגרת הדרישות צוין גם פיצוי על אי מתן שי לחג. חברת השמירה הגיבה לסעיף זה בטענה ש"אין החברה נוהגת להעניק לעובדיה שי לחג."

היות שהעובד הינו עובד שמירה, אשר הועסק על ידי חברת שמירה, היה על המעסיק לפעול בהתאם לצו ההרחבה של ענף השמירה (שהוא חוק מחייב עבור מעסיקים בענף זה). חשוב לציין כי צו ההרחבה של ענף הבנייה מגדיר במפורש כי חלה חובה על המעסיק לתת לעובדיו שי לחג – פעמיים בשנה – בחגים פסח וראש השנה.

חברת השמירה נדרשה לפעול בהתאם לצו ההרחבה, אשר אחד מסעיפיו מחייבים כאמור הענק שי לחגים לכלל העובדים. היות שהחברה טענה כי היא איננה נוהגת להעניק לעובדיה שי לחג (וכי לא מדובר בעובד בודד שקופח), עורך הדין שייצג את התובע ראה כי יש מקום לתביעה ייצוגית.

במרץ 2014 החליטה נשיאת בית הדין לעבודה לאשר את תביעתו של העובד כתביעה ייצוגית בשם כלל עובדי החברה.

על פניו ברור כי חברת השמירה לא נהגה כשורה כאשר בחרה שלא להעניק לעובדיה שי לחגים אולם קיימת כאן בעיה מרכזית, בהגשת כתב התביעה ודרישה לפיצוי, היות שצו ההרחבה לא מגדיר מה גובה השי לחג. היעדר הגדרה מפורשת מותיר מקום לטעון שהחברה רשאית הייתה לחלק לעובדיה שי לחג בגובה של שקל בודד לכל עובד.

מאידך גיסא, בבואה לפסוק בעניין גובה הפיצוי (על אי מתן שי לחג לכלל העובדים), תתייחס השופטת לנורמה הקיימת בשוק, שבה גובה השי לחג נע בממוצע בין 200 ל-400 ש"ח, בבואה לקבוע את גובה הפיצויים של כל עובד על פי מספר החגים שבהם הוא עבד מבלי לקבל את השי שמגיע לו מתוקף צו ההרחבה.

אז נשאלת השאלה – האם המעביד חייב לתת לעובדיו שי לחג?

על פי צו ההרחבה, כל חברה הפועלת בתחום השמירה והאבטחה מחויבת לתת לעובדיה (העוסקים בעבודות שמירה ואבטחה) שי לחג פעמים בשנה, בסמוך לחגי הלאום (פסח וראש השנה). חברות העוסקות בענף אבטחה ושמירה אינן מחויבות להעניק שי לחג לעובדים הפועלים בתחומים אחרים, למעט אם מדובר בענפים שבהם קיים גם כן צו הרחבה, הסכם קיבוצי או הסכם אישי המגדיר במפורש מתן שי לחג.

שי לחג הוא איננו אחד מחוקי היסוד/ חוקי המגן או חוק בדיני עבודה למעט מקרים שבהם הוא מוגדר כחלק מצו הרחבה בענף, הסכם קיבוצי או הסכם אישי. במקרים כאלה שבהן חלה חובה של מעסיק לתת לעובדיו מתנה לחג, והמעסיק לא עמד בהתחייבות זו, אזי קיימת עילה לתביעה בבית הדין לעבודה.

במקרים שבהם לא קיים צו הרחבה ולא מוגדר במפורש כי חלה על המעסיק חובה לתת לעובדיו שי לחג – אין מדובר כאמור בחובה אלא בזכות אולם גם כאן יש לנהוג משנה זהירות על מנת להימנע מתביעה משפטית. כאשר בוחרים לתת לעובדים שי לחג, יש לעשות זאת באופן שוויוני עד כמה שניתן כדי למנוע מצב של אפליה בין עובדים באותו סטאטוס (תפקיד, ותק וכיו"ב).

ביום העיון בנושא דיני עבודה – חובות המעסיק נרחיב בסוגיות דומות שאינן ברורות. לחצו כאן לפרטים ולהרשמה

אין תגובות

השאר תגובה