פציעה בעת מילוי אויר בגלגל הרכב בדרך לעבודה הוכרה כתאונת עבודה

פציעה בעת מילוי אויר בגלגל הרכב בדרך לעבודה הוכרה כתאונת עבודה

הגלגל התפוצץ וגרם לפגיעה בעיני העובד. הביטוח הלאומי סירב לשלם פיצויים כיוון שהיה צפוי להגיע למקום העבודה כשעתיים וחצי לפני תחילתה לצורך ענייניו האישיים

שיתוף
רופאה Photo by Sura Nualpradid

ביה"ד האזורי לעבודה בבאר שבע הכיר לאחרונה בפציעה בעיניו של מתופף עצמאי, שנגרמה כתוצאה מפיצוץ גלגל בעת שמילא בו אויר, כתאונת עבודה.

המתופף היה בדרכו לכותל המערבי, שם היה נוהג להתפלל באופן קבוע. לאחר התפילה היה אמור להופיע באירוע בר מצוה במקום. הנימוק לדחיית התביעה על ידי המוסד לביטוח לאומי היה שהתאונה אירעה לפנות בוקר, הרבה לפני מועד ההופעה, כשמטרת נסיעה זו היתה למעשה לצורך ענייניו האישיים ולא להופעה, שכן התפילה הסתיימה כשעתיים וחצי לפני תחילת ההופעה.

גלגל Photo by Salvatore Vuonoהמתופף טען שבימים בהם הוא מופיע בכותל המערבי עליו גם להתפלל שם, כיוון שלוּ היה מתפלל בבית הכנסת באזור מגוריו לא היה מספיק להגיע בזמן להופעה.

לדבריו, הוא תמיד יוצא מביתו 3 שעות קודם האירוע על מנת להתכונן אליו ולהכין את כלי הנגינה, כאשר ההכנה נמשכת בין 10 דקות למחצית השעה. הוא תיאר בפני ביה"ד את מהלך הדרך לירושלים, את השיבושים האפשריים בה, וכן את החיפוש אחר מקום חנייה באזור הכותל.

חוק הביטוח הלאומי מגדיר 'תאונת עבודה' כתאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל המעסיק או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו.

בנוסף נקבע כי אירוע ייחשב לתאונת עבודה גם אם אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו לעבודה ממקום מגוריו או מהמקום שבו הוא ישן, מן העבודה למקום מגוריו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

החוק מסייג זאת וקובע כי אין מכירים בה כתאונת עבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטייה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על ידיה אי כושר עבודה ל-4 שבועות לפחות, נכות או מוות.

עם זאת, הובהר שלא יראו כהפסקה או כסטייה של ממש אם עשה זאת המבוטח כדי ללוות את ילדו לגן ילדים או למעון ילדים, וכן כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.

הביטוח הלאומי טען שלא ניתן להכיר בתפילה בכותל בימי שני וחמישי, הימים הקבועים בהם נוהג המתופף להגיע לתפילה, כמקום תפילה שבו הוא נוהג להתפלל, כיוון שביתר ימות השבוע הוא מתפלל באזור מגוריו.

ביה"ד לעבודה דחה טענה זו של הביטוח הלאומי, והוסיף כי "גם ללא קשר למקום בו התובע נוהג להתפלל, יש לראות את התאונה כתאונת עבודה. הסבריו של התובע בדבר הצורך ביציאה מביתו בשעה מוקדמת לפנות בוקר הגיוניים ומתקבלים על הדעת. עליו לצאת מהבית בשעה מוקדמת כדי להספיק לחגיגות בר מצווה המתחילות בשעה 09:30 ברחבת הכותל המערבי. הסבריו שלעתים יש שיבושים בדרך ממקום מגוריו לירושלים ולאחר שכבר הוא מגיע לירושלים קיים צורך למצוא מקום חנייה קרוב לכותל המערבי, להכין את הכלים ולהתכונן לאירוע, סבירים. לכך יש להוסיף את ההסבר שאם היה מתפלל במניין במקום מגוריו, תפילה המסתיימת בסביבות השעה 07:00, קיים סיכון רב שלא יגיע בזמן להכנת חגיגות בר המצווה. הסבריו, כפי שציינתי, נראים בעיני סבירים, והיו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו בעיסוקו במשלח ידו".

[ב"ל 12296-10-14 בר יוסף נ' המל"ל]

סדנת דיני עבודה בנושא מניעת הטרדה מינית והתעמרות בעבודה

אין תגובות

השאר תגובה