שיתוף

מעסיקים רבים, בעיקר גופים גדולים, חייבים להבין שאין להם זכות להעסיק עובדים בתנאים פיזיים בלתי ראויים. בית הדין לעבודה בתל אביב חייב לאחרונה את חברת הדואר לשלם לעובדת פיצוי בסכום של 50 אלף שקל ללא הוכחת נזק, בגלל תנאים פיזיים לא הולמים במקום העסקתה.

העובדת הועסקה במשך כשמונה שנים בתפקיד מיון מכתבים וחלוקתם לתיבות דואר. לאחר כשמונה שנים היא התפטרה בגלל מצבו הרפואי של בעלה. עם התפטרותה הגישה העובדת תביעה נגד חברת הדואר בטענה שהועסקה בתנאים פיזיים לא ראויים, ואף מחפירים.

מפסק הדין עולה, כי במשך כל אותן שמונה שנים בהן עבדה העובדת בחברת הדואר, התנאים בהם היא עבדה כללו מבנה טרומי קטן ששימש לחלוקת הדואר. המבנה לא היה מחובר לחשמל, לא היו בו מי שתייה ואף לא מתקן שירותים.

בית הדין קבע, כי כל עובד זכאי לעבוד בתנאים פיזיים הולמים. זוהי זכות  שאין למנוע אותה מהעובדים. למעשה, הזכות לתנאים פיזיים הולמים נובעת, בין השאר גם מהחובה החוקתית המוטלת על כל מעסיק, מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

החוק מחייב כל מעסיק לשמור על כבוד העובד, על צרכיו ועל סביבת עבודה ראויה עבורו. הפרת חובה בסיסית זו עשויה לזכות את העובד בפיצוי על נזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתנאים הפיזיים הבלתי הולמים, וכן עבור עוגמת נפש.

במקרה הנדון, העובדת הוכיחה שהתנאים במקום עבודתה היו לא ראויים, באופן שגרם לה לעוגמת נפש המצדיקה תשלום פיצויים על ידי המעסיק.

כתוצאה מכך שהמבנה לא היה מחובר לחשמל, סבלה העובדת מהיעדר תאורה, מחום בקיץ ומקור בחורף. בנוסף, לא היתה לה גישה למי שתייה או לשירותים במבנה.

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע, כי המעסיק לא עשה את המינימום הנדרש ממנו על מנת לאפשר לעובדת אותה הוא מעסיק לעבוד בסביבת עבודה ראויה.

עוד קבע בית הדין לעבודה, כי אף על פי שבסופו של דבר נמצא פתרון לנושא חיבור המקום לחשמל, הוא נמצא רק כחודש לפני סיום עבודתה. וזה, לדברי בית הדין לעבודה, היה בבחינת מאוחר מדי עבור העובדת.

לאור תקופת העבודה הארוכה שבה הועסקה העובדת בתנאים לא ראויים (כאמור, שמונה שנים), שהיה בהם גם משום פגיעה בכבודה כאדם, ובהינתן פסיקה בנושא, קבע בית הדין לעבודה כי על חברת הדואר לפצות את העובדת בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה.

אין תגובות

השאר תגובה