שיתוף

במרכז פסק הדין ניצבת הסוגייה: באיזו מידה התאים המעסיק את התפקיד לעובד שנפגע והפך לבעל מוגבלות, ואיך ביצעו את ההתאמות עבורו. המעסיק מחוייב לאפשר לבעלי מוגבלות תפקיד המתאים להם – מכוח הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

לעצם העניין: העובד שלח לחברה אישור מעודכן מרופא תעסוקתי, לפיו החל מיום מסויים הוא יוכל לחזור לעבודה במשרה מלאה, אבל במשמרות בוקר וערב בלבד, וללא הרמת משאות ששוקלים יותר מ-10 ק"ג.

תשובת המעסיק היתה כי אין באפשרותו לספק עבודה המתאימה להגבלת משקל המשאות, שכן חלק בסיסי בעבודתו של עובד במפעל זה הוא להרים משאות ששוקלים יותר מ-10 ק"ג.

מכיוון שכך, אין באפשרותו של המעסיק לאתר עבור העובד תפקיד מתאים. לאור זאת, הורתה החברה לעובד לצאת לחופשה ללא תשלום עד למועד בו מצבו הרפואי יאפשר לו לבצע את תפקידו אותו ביצע טרם הפגיעה, ללא מגבלות. החברה ציינה שהעובד יכול לבחור לחלופין לסיים את העבודה במפעל.

תביעתו של העובד בבית הדין האיזורי לעבודה התקבלה. בית הדין לעבודה נקבע כי הופרו כלפיו הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, וכפועל יוצא מכך ניתן צו להחזרתו לעבודה וכן נפסק לזכותו פיצוי כספי.

המעסיק מצידו ערער לבית הדין הארצי לעבודה, אבל ערעור נדחה. בית הדין הארצי לעבודה קבע שבמקרה זה, לא היתה מחלוקת בנוגע לעובדה שהעובד הוא בגדר אדם עם מוגבלות כפי שמשתמע מסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בנוסף לא היתה מחלוקת כי ההחלטה של המפעל להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום ללא הגבלת זמן נבעה אך ורק ממצבו הבריאותי ומההגבלות שנקבעו לגביו על ידי הרופא התעסוקתי.

בית הדין לעבודה פסק, כי התנהלות זו כלפי העובד, מטעמים הנעוצים באופן ישיר במוגבלותו, מהווה על פני הדברים הפליה בניגוד לסעיף 8 לחוק. מכיוון שכך, הועבר נטל ההוכחה אל כתפי המפעל. כלומר היה עליו להוכיח את אחת מטענות ההגנה האפשריות מכוח החוק. לא עלה בידי המפעל להוכיח אף אחת מטענות ההגנה שהעלה.

עוד פסק בית הדין הארצי לעבודה, כי בית הדין האזורי יישם נכונה את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כפי שפורש בפסיקות בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה, ולכן אין הצדקה להתערב בו.

מאותה סיבה, אין הצדקה להתערב גם בסוגי הסעד שפסק בית הדין האזורי לזכות העובד, משלא הוכח שהוא איננו יכול לחזור לעבודתו, תוך ביצוע התאמות סבירות, כפי שקבע הרופא התעסוקתי ובשיתוף העובד.

בית הדין וגם העובד עצמו לא אמורים להורות או לייעץ למפעל כיצד לעשות זאת. בנסיבות אלה יש לדחות את טענת המפעל לפיה פסק הדין של בית הדין האזורי אינו ניתן ליישום.

כנס ההדרכה השנתי 2019

אין תגובות

השאר תגובה