דרושה מומחיות כדי להביא לארץ מומחה זר

דרושה מומחיות כדי להביא לארץ מומחה זר

עו"ד עמית עכו נשא הרצאה בפני מנהלי משאבי אנוש בנושא האופציה העומדת בפני הארגון: להביא מומחה מחו"ל

שיתוף
עמית עכו

עו"ד עמית עכו, שותף בכיר במשרד עורכי הדין קן-תור & עכו ומנהל מחלקת דין ישראלי, השיב בכנס דיני העבודה על כל השאלות החשובות שצריך לדעת על הבאת מומחה זר לארגון.

לעו"ד עכו ניסיון רב במתן עזרה משפטית בהעברת עובדים לישראל עבור חברות היי טק ותאגידי ייעוץ עסקי בינלאומיים. עמית חבר ב- Inner Pacific Bar Association ומכהן כנשיא ועדת המלגות של הארגון, וכחבר דירקטוריון בלשכת המסחר ישראל-אמריקה.

בעידן הגלובלי חברות גדלות ומתפתחות. הן זקוקות לידע מבחוץ, לאנשי מקצוע עם ידע, ניסיון והשכלה שלא תמיד פשוט (או בכלל ניתן) למצוא אותם בארץ. חברות רוכשות חברות או נרכשות על ידי חברות ויש צורך לשלוח מנהלים לנהל יחידות ופרויקטים מעבר לים. לעתים החברה המקומית קונה מכשיר או תוכנה ומי שמגיע להתקין או להטמיע הוא מומחה בחו"ל. כיום הנושא של ניוד מומחים לסניפים בחו"ל הוא חלק מתהליך ההכשרה המקצועית של בניית מסלול קריירה. ניוד עובדים הוא קריטי ולעתים מהווה ערובה לכך שבארגון יהיה ידע, כישורים וניסיון רלוונטי.

עד כאן הכל מובן והגיוני. אך מה קורה כשחברה ישראלית מחליטה שהיא זקוקה למומחה זר?

לדברי עו"ד עכו, בעבר לא ממש הקפידו במשרד הפנים, ברשות ההגירה או במשרד הכלכלה על מי נכנס לישראל. אנשים נכנסו לארץ דרך נמל התעופה בן גוריון ושלטונות ההגירה לא עצרו אותם ושאלו: לכמה זמן באתם או למה באתם?

היום ישנן מערכות חכמות, יש כלים ויש מגמה לבדוק מי בא, לכמה זמן, ומה הוא מתכוון לעשות בזמן שהותו בארץ?

מנהלות משאבי אנוש נשאלות לעתים מה צריך לדעת כשבאים לעבוד בארץ ולמרות שהן מטפלות בנושא גיוס מומחים, הן לא תמיד מתמצאות בתהליך של אשרת עבודה למומחה זר.
אז ראשית כל, יש אשרת עבודה לפרק זמן של עד שלושה חודשים, וישנה אשרת עבודה למשך שנה (שאותה ניתן לחדש לעוד שנה או שנתיים). התקרה היא חמש שנים.
כשבוחנים את הבקשה למומחה זר, הרשויות (משרד הפנים) רוצות לדעת שיש צורך במומחה זר ושהאדם שעבורו מבקשים את האשרה הינו מומחה.

בעבר חברת אמדוקס ביקשה להביא לארץ מתכנתים מהודו בעלויות נמוכות כדי להוריד את שכר המתכנתים. מאז החלו לבדוק בארץ האם האדם הזה הוא באמת מומחה ואם הוא מומחה. אז מדוע משלמים לו משכורת נמוכה? כיום, כדי להביא לארץ מומחה זר חייבים לשלם לו מעל 18,200 ש"ח ברוטו בחודש.

המומחה הזר הוא לא עוד עובד שמוכן לעבוד בעבודות כפיים. למומחה הזר יש השכלה, ניסיון ומומחיות. כך לדוגמה, בגרמניה יש מומחים עם תואר בנגרות. כשעובדים מול הרשויות בארץ צריכים להוכיח שהאדם שעבורו מבקשים את האשרה הוא בעל מומחיות שאין או קשה מאוד להשיג בארץ ושהמומחיות שלו נחוצה ביותר עבור להצלחת הארגון. המומחה הוא אדם שמנהל פרויקט, מעביר ידע, מוביל תחום שבארץ אין כמעט אנשים שמתמחים בנושא ושהבאתו לארץ תזניק את הארגון ואת המשק הישראלי בכלל.

מעסיקים, דעו שמשרד הפנים נחוש לגרש עובדים לא חוקיים!

משרד הפנים ומשרד הכלכלה (תמ"ת לשעבר) פושטים על עסקים (בתי מלון, תחנות כוח, אתרי בנייה, מסעדות ואפילו חברות הייטק). הם מגיעים באוטובוסים וכל מי שאין לו אשרת עבודה פשוט מגורש במקום. אותם אנשים שמגורשים ישירות מארץ יתקשו להיכנס בעתיד גם לארה"ב.

אם אתם מעסיקים מומחים זרים, דעו לכם שעלולות להתקיים ביקורות יזומות אצלכם בחברות ללא הודעה מוקדמת. יש להם סמכות להיכנס ולבדוק והם אפילו עושים את זה בצורה זהה לכוחות משטרה. ביקורת פתע של רשויות הפנים היא אירוע לא נעים ואפילו די מפחיד. ברגע שהם תופסים עובד ללא אישור, הוא מגורש מיד. הפרויקט נתקע. יש אישומים פליליים כנגד המנכ"ל ומנהלים. סביבת העבודה הופכת עכורה. יש אווירת פחד, מתח וחוסר ודאות.

משרד הפנים והכלכלה עושים בדיקות משולבות. בודקים שכר כדי לראות שיש מעל 18,200שקל. במקרים רבים מה שמוביל את רשויות ההגירה לחברות הן הלשנות. אנשים מקומיים מספרים למשטרת ההגירה שמומחים זרים לוקחים להם עבודה.

מה חשוב לדעת כשמחליטים להעסיק עובדים זרים?

– חייבים לזכור שבכל רגע יכולה להתקיים ביקורת פתע וצריך להכין את השטח עם תיק עובד, אישורים, חוזה עבודה והוכחות לכך שכל התנאים הנחוצים מתקיימים והתהליך נעשה על פי החוק.

– הארגון חייב לדאוג להם לדיור הולם.

– השכר החודשי חייב להיות מעל 18,200 ש"ח בחודש.

– חוזה העבודה חייב להיות כתוב בשפת האם של העובד.

– בהסכם עבודה של עובד זר חייבים להיות סעיפים שאינם חובה בחוזי העסקת עובדים מקומיים. כך לדוגמה, חייב להיות מצוין אל מי אותו עובד פונה בארץ כדי להתלונן.

– העובדים חייבים להתהלך בכל עת עם דרכון ואשרת עבודה (למקרה של ביקורת).

– כשחברה מעסיקה עובדים זרים בניגוד לחוק היא נכנסת ל"רשימה השחורה" והיא לא תוכל להביא יותר מומחים בעתיד. יש אחריות אישית פלילית על המנהלים בחברה ואין תירוצים! ארגונים שניסו לטעון שהמומחה הזר הוא לא באמת עובד אלא רק יועץ או מדריך או שהוא מקבל את המשכורת בחו"ל וכל מיני הסברים מהסוג הזה – פשוט לא עובדים.

– אשרת עבודה ניתן להאריך עד חמש שנים ושלושה חודשים מהיום שבו המומחה החל לעבוד.

הארגון זקוק למומחה זר אתמול!

עו"ד עמית עכו: "להביא מומחה זר לארץ זה תהליך שאורך לפחות שלושה חודשים. הארגון צריך להיערך לכל מבעוד מועד. אם הפרויקט מתבצע בסיגמנטים ויש צורך בכמה מומחים בפרקי זמן שונים, צריך להכין גנט ולעבוד על פיו. רוב הלקוחות שלנו זקוקים למומחה הזר כמה שיותר מהר. אתמול! אבל זה תהליך שאין בו קיצורי דרך."

אז מה בכל זאת עושים כשצריכים מומחה זר כמה שיותר מהר?

אפשר להביא את העובד הזר לביקורים עסקיים. הביקורים האלה הם צריכים להיות כמה שיותר קצרים (לא יותר משלושה חודשים). אם מומחה זר מגיע במסגרת ביקור עסקי, חשוב להקפיד שהוא לא יחלק כרטיסי ביקור או לא יתנהג בצורה שתעלה חשד שהוא כבר עובד אצלכם. אסור שהוא יהיה חלק מצוות, שיהיה לו משרד, מזכירה או כל דבר אחר שמראה שהוא כבר עובד. במקרה כזה יש לשכן אותו בבתי מלון ולא לשכור עבורו דירה.

אם יש צורך במומחה זר כדי להריץ פרויקט שהוא חשוב ביותר למשק הישראלי, ניתן לפנות למשרד התעשייה והמסחר והם מנסים לזרז את התהליך אם הם מוצאים שמדובר בפרויקט לאומי או בפרויקט שחשוב למדינה לקדמו.

מה חדש בתחום עובדים זרים בארץ?

השנה הוקם בארץ בית הדין לערערים. אפשר לערער על החלטות משרד הפנים. הדיינים אמנם מקבלים משכורת ממשרד הפנים, כלומר הם עצמם עובדי משרד הפנים אבל זהו פורום שנועד לבחון את ההחלטות שהתקבלו ולאפשר זכות ערעור. את הערעור חובה להגיש תוך 30 יום ממועד החלטת משרד הפנים כך שהזמן קצר והמלאכה מרובה.

אין תגובות

השאר תגובה