שיתוף

אחת הדילמות המאוד מורכבות שטורדות בימים אלה את מוחם של מעסיקים רבים עם החזרת עובדים למשרדים היא, מה ניתן לעשות לגבי עובדים שמסרבים להתחסן נגד קורונה ולא מסכימים להבדק אחת ליומיים כדי לוודא שלא נדבקו ולא ידביקו אחרים.

החוק היבש אינו מאפשר כיום למעסיק לפטר עובד מסיבה של סירוב להתחסן ולהבדק. יתרה מזאת, גם לא ברור האם החוק בכלל מתיר למעסיק אפילו לשאול את העובדים אם התחסנו בשל פגיעה בפרטיות, או לכפות עליהם להבדק.

ועם זאת, כאשר מול זכותו של העובד לפרטיות והזכות שלו לא להתחסן, ניצבת הזכות של העובדים שעובדים לצידו לשמור על בריאותם (שכן, החיסון אינו מעניק הגנה של 100 אחוזים), ובהיעדר כל חקיקה בשלב זה, בתי הדין לעבודה לוקחים בחשבון את המצב המיוחד ומתחשבים במעסיקים.

אמנם לא באופן גורף, ויש להציג בפני בית הדין את הנסיבות המיוחדות של כל סוג עסק, אבל בסופו של דבר, שופטי בתי הדין לעבודה מבינים שיש פה דילמה מאוד לא פשוטה.

לדוגמה, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה, בדיון הראשון במקרה זה, כי סייעת בכיתת חינוך מיוחד בכוכב יאיר-צור יגאל, לא תוכל לשוב לבית הספר, לאחר שסירבה להתחסן ואף סירבה להציג בדיקה שלילית לקורונה.

בדיון השני פסק בית הדין כי המועצה המקומית, שהיא המעסיק של אותה סייעת, יכול להפסיק לשלם שכר לסייעת שמסרבת להיבדק לקורונה והיא תצא לחופשה ללא תשלום עד להחלטה סופית בבקשה. לעת עתה בית הדין לא קיבל את בקשתה של הסייעת לשוב לעבודה או להמשיך לקבל שכר.

השופטת שעומדת בראש ההרכב ביקשה את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, משום שנדרשת מדיניות כלל ארצית. היועץ המשפטי לממשלה טרם הגיש את עמדתו.

במקרה הנוכחי מדובר בילדים עם צרכים מיוחדים ששליחתם לבידוד במקרה של תחלואת הסייעת, אינה דומה לבידוד של עובד רגיל העובד בסמיכות לעובד שמסרב להתחסן. 

הנקודה החשובה במקרה ספציפי זה, לעניין ארגונים וחברות עסקיות היא טענתו של המעסיק לפיה יש צורך לדאוג לבריאות הציבור, וכי זכות היסוד של התלמידים לחיים צריכה להיות מועדפת על זכותה של הסייעת לפרטיות.

מקרה פרטי זה אמנם אינו בתחום הארגונים העסקיים, שכן מדובר במועצה מקומית, אבל אין זה מן הנמנע שפסק הדין הנוכחי (גם אם זמני) יעמוד לנגד עיניהם של שופטים אחרים בבתי הדין לעבודה בבואם לדון בתביעות של עובדים אחרים שמסרבים להתחסן ולהיבדק, כנגד מעסיקים שאינם מסכימים להעסיק אותם במצב זה, ודורשים לפטרם או להוציאם לחל"ת מהסיבה של סירוב להתחסן ולהיבדק, או להעבירם לתפקיד אחר שמאפשר לעבוד מהבית או במיקום מרוחק משאר העובדים.

שיקול נוסף שיהיה על שופטי בית הדין לעבודה להתחשב בו הוא העובדה שעובדים שמסרבים להתחסן מסכנים את בריאותם של עובדים שבגלל סיבות בריאותיות (אלרגיות מסויימות וכד) אסור להם להתחסן.

מקום עבודה שמאפשר לעובדים לא מחוסנים להכנס למשרדים ללא בדיקה, עלול לסכן בכך את העובדים שרוצים להתחסן אבל הדבר נאסר עליהם מסיבות בריאותיות.

מצב זה עלול לגרום לכך שהעובד שנאסר עליו להתחסן, וחושש להדבק, עלול למצוא עצמו במצב בו הוא לא יכול להגיע אל מקום העבודה מחשש להדבק.

במקרה כזה, סירוב של עובדים אחרים להתחסן ולהבדק, למעשה מונע מהעובד בעל הבעיה הבריאותית, את האפשרות לעבוד.

פרט לכך, עובד שנאסר עליו להתחסן ונדבק בקורונה במקום העבודה, מעובד שהינו סרבן חיסונים, עלול לתבוע את המעסיק על כי נדבק בין כתלי המשרד.

שופטי בתי הדין לעבודה יצטרכו להתחשב בכל ההיבטים הללו בבואם לדון בתביעות של סרבני חיסונים ובדיקות, כנגד מעסיקים שמעוניינים להרחיקם ממקום העבודה.

סדנת דיני עבודה בנושא מניעת הטרדה מינית והתעמרות בעבודה

אין תגובות

השאר תגובה