שיתוף

שוקי העבודה בעולם עוברים שינויים מהפכניים ויוצרים סביבת עבודה חדשה שבה חלק מסוגי המשרות והתפקידים יעלמו מהעולם, חלק יעברו לידי רובוטיקה ובינה מלאכותית וחלק יווצרו כתפקידים חדשים או שיעברו מהפכים קיצונים וישתנו לבלי היכר. בכך אין הרבה חדש, רבות כבר נאמר ונכתב על הנושא.

מה שכן חדש הוא שמבקר המדינה, בדו"ח שפירסם אתמול (15.3.21), מתריע על כך שהמדינה אינה נערכת עם הכשרות ותגבור מיומנויות כפי שהיה מצופה ממנה לעשות.

לדברי המבקר, המדינה אינה ערוכה לשינויים קיצוניים אלה בשוק העבודה, לא מבחינת היקפי התקציבים שהיא מקצה לסגירת הפערים ולא מבחינת סוג ההכשרות שהיא מציעה.

לדברי המבקר, שיעור גדול מהמשרות המוערכות ככאלה שנמצאות בסיכון גבוה לשינוי בישראל, הן בענפים שבהם מועסקים עובדים שאינם אקדמאים, ועובדים מעוטי מיומנויות העשויים להיפלט משוק העבודה.

הסיבה לכך היא שרבים מהתפקידים הללו, שדורשים יכולות בסיסיות בלבד הופכים למיותרים, בעיקר משום שכניסת הרובוטיקה לארגונים לא תותיר מקום לבני אדם בתפקידים אלה.

מטרת הדו"ח הספציפי הזה של מבקר המדינה היא לבדוק את פעולות המדינה בתחום ההכשרות והלמידה למבוגרים (כלומר לאנשים שעברו את גיל בית הספר) במטרה להתאימן לשוק העבודה העתידי.

מבקר המדינה מציין, כי כדי לאפשר למאות אלפי עובדים להשתלב בשוק העבודה ולהשאר בו לאורך זמן, מתגבר הצורך בהתאמת המיומנויות והידע של העובדים הנכנסים לשוק העבודה, וגם של העובדים הנמצאים בו.

מדובר במיומנויות וידע המיועדים לצרכי השוק המשתנה, בפרט בכל הנוגע לעובדים מעוטי מיומנויות.

לדברי המבקר, הדבר נחוץ במיוחד לאור הדרישה הגוברת מצד המעסיקים, לעובדים מיומנים גם במקצועות לא אקדמיים, ונוכח שיעור גדול (בהשוואה למדינות אחרות) של בוגרים מעוטי מיומנויות בסיסיות.

הדו"ח מציין כי מדובר בפרט בבוגרים מעוטי מיומנויות בסיסיות בקרב האוכלוסיות החרדית, הערבית וקבוצות מעוטות אמצעים, שבשל כשלי שוק יתקשו לשדרג את מיומנויותיהם ללא סיוע.

בנוגע להכשרות ורכישת מיומנויות מציין הדו"ח, כי מערך ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות מבוזר, וחלקיו, בדרך כלל, אינם מתואמים ביניהם בהיבטים מרכזיים.

הנה כמה דוגמאות מתוך הדו"ח:

  1. קורסים במקצועות דומים כוללים תוכן פדגוגי שונה.
  2. האגף להכשרה מקצועית ומערך כיתות י"ג-י"ד של משרד החינוך משתפים פעולה עם מעסיקים בהיקפים שונים.
  3. בוועדות מקצוע נפרדות לא ניתן למצוא אפילו אתר אינטרנט אחד שמרכז עבור הציבור את כלל אפשרויות ההכשרה.
  4. אין הליך מאוחד של אבחון, הכוונה וגיוס עובדים. היעדר התכלול פוגם במיצוי המשאבים ומקשה את ההתאמה של ההכשרות לצרכי שוק העבודה המשתנה ולצרכי אוכלוסיות שונות.

אשר להיבט שעוסק בהיקף ההכשרות עבור מי שאינם פונים לאקדמיה ועבור האוכלוסייה הערבית נמצא, כי כ-29% משנתון ממוצע של צעירים, שבשנת 2018 היו בגילאי 18 עד 27, כמחציתם אינם לומדים לתואר אקדמי (רבים מהם מגיעים מרקע חברתי-כלכלי חלש), אינם זוכים לתקציב ממשלתי לצורך הכשרתם לשוק העבודה. נתון זה עלול לפגוע בהשתלבות איכותית וממושכת שלהם בשוק העבודה.

עוד מציין הדו"ח, כי שיעור הצעירים הערבים המשתתפים בהכשרות מקצועיות וטכנולוגיות שבמימון ציבורי עומד על כ-22%.

זהו שיעור נמוך משיעורם באוכלוסייה שעומד על כ-27%, ונמוך משיעור הצעירים שאינם פונים ללימודים אקדמיים, שעומד על כ-33%.

 

רישום ליריד משאבי אנוש HRexpo2021

אין תגובות

השאר תגובה