שיתוף

בשבוע הבא, ב-9 ביוני, יחול חג השבועות. ככלל, בימי חג זכאים העובדים להיעדר מעבודתם בימי חג ולקבל תשלום. על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, יום חג הוא כמו יום המנוחה השבועי.

לכן, פרט למעסיקים שקיבלו היתר מפורש ממשרד התמ"ת להעסיק עובדים בימי חג, ההעסקה בשבועות אסורה.

בנוגע לעובדים יהודים: מועדי החג הינם מועדי ישראל הקבועים בפקודת סדרי שלטון ומשפט (שני ימי ראש השנה, יום כיפור, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, חג השבועות ויום העצמאות).

לגבי עובדים שאינם יהודים, מועדי ישראל או חגי עדתו, הם על פי בחירת העובד.

אשר לשכר: עובדים שמקבלים שכר יומי זכאים לתשלום בגין יום החג, תחת שני תנאים: האחד הוא שלעובד יש ותק של שלושה חודשי עבודה לפחות באותו מקום עבודה.

התנאי השני הוא שהעובד לא נעדר מהעבודה ביום שלפני החג או ביום שאחרי החג, אלא אם כן ההיעדרות היא בהסכמת המעסיק (או ההנהלה). עם זאת יש לציין כי אין זכאות לתשלום ימי חג שחלים בשבת.

דמי החגים נועדו לפצות את העובד בשכר יומי שאינו עובד בחגים, ואינו מקבל תמורה עבורם. אלא שעבור ימים שלא עבד בהם, העובד בשכר יומי אינו זכאי לשכר.

לעומת זאת, עובדים במשכורת חודשית קבועה שמקבלים את שכרם גם עבור הימים שבהם נופלים חגים, מקבלים משכורת מלאה, בין אם החג נפל בשבת או ביום אחר.

יש בצווי הרחבה ובהסכמים קיבוציים סעיפים שנועדו להשוות את מעמדם של העובדים היומיים לעובדים החודשיים, המקבלים תמורה עבור ימי חג, בהם לא עבדו.

אם מסיבה כלשהי עובד בכל זאת מועסק ביום החג, יש לשלם לו כמו ביום המנוחה השבועית. כלומר, עובד המועסק ביום חג זכאי, כמו עובד המועסק בשבת, לתשלום בשיעור של 150% משכרו הרגיל.

עובדים בשכר יומי: עובד בשכר יומי שבחר לעבוד ביום החג, זכאי לתשלום של 150% בלבד. לעומת זאת, עובד יומי שמעסיקו חייב אותו לעבוד ביום חג, זכאי לשכר בשיעור של 250%.

אשר לעובדים שיום החג נופל באמצע החופשה השנתית שלקחו: יום חג שהינו יום שבתון, לא נכלל במסגרת ימי החופשה השנתית.

כלומר, אם עובד לקח חופשה שנתית בת שבועיים, המעסיק יכול לקזז מימי החופשה המגיעים לו שבועיים פחות מספר ימי החג. כאשר בחג השבועות מדובר ביום אחד (ב-9.6.19).

אשר להיעדרות בסמוך לחג (יום לפני או יום לאחר החג): אחד התנאים לקבלת דמי חגים הוא, כאמור, שהעובד לא נעדר בסמוך לחג.

בית הדין האזורי כבר פסק בעבר, כי במקרים בהם העובד שובץ לעבודה על ידי המעסיק ולא הגיע, הרי שמדובר בהיעדרות שלא בהסכמה.

מנגד, אם העובד לא שובץ לעבודה, היעדרותו ביום שלפני החג וביום שלאחר החג נחשבת להיעדרות בהסכמה, ולכן לעובד מגיע לקבל דמי חגים.

יתרה מכך, גם אם העובד שובץ למשמרת לפני החג, אבל לקח חופש ביום זה באישור המעסיק, היעדרותו נחשבת להיעדרות בהסכמת המעסיק ולכן הוא זכאי לתשלום בגין יום החג.


אירוע משאבי האנוש השנתי 2019

כנס משאבי אנוש ומנהיגות

אין תגובות

השאר תגובה