שיתוף

התקופה הנוכחית תיזכר כנראה בדברי ימי שוק העבודה כאחת התקופות היותר מבלבלות מבחינת שעות עבודה. בימים בהם התפתחות הטכנולוגיה מאפשרת לעובדים רבים לעבוד מהבית, או ממקומות אחרים המרוחקים משרדי החברה, כל נושא שעות העבודה הפך מעורפל למדי.

הנקודה הבעייתית ביותר היא לא דווקא האם העובד אכן עבד את כל השעות עליהן דיווח; אלא האם הוא עבד שעות נוספות שעבורן מגיע לו לקבל שעות נוספות.

נושא השעות הנוספות היה מאוד בעייתי בכל ארגון, עוד הרבה לפני שנוצרה אי הבהירות הזאת, בעיקר בארגונים העניקו שעות נוספות גלובליות. במקרים אלה לא היה ברור האם העובד קיבל שכר עבור מספר שעות נוספות התואם את השעות הנוספות שהשקיע או שעות מעבר לכך, ואיך בכלל ניתן למדוד זאת. כעת, עם המעבר לעבודה מהבית, לעיתים בשעות שלא נחשבות לשעות משרד, הבעיה גדלה שבעתיים.

נתונים לגבי שעות נוספות ב-2017

לפני שנגיע לעניין החוק ומשמעויותיו, יש כמה נתונים שכדאי לדעת. מסקר שנערך כל ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי בשנת 2017 הגיע מספרם של העובדים שעבדו שעות נוספות בשבוע הקובע לכ-113.2 אלף עובדים, לעומת כ-108 אלף עובדים בשנת 2016.

חלקם של אלה שעבדו שעות נוספות בשבוע הקובע מתוך כלל המועסקים, עמד בשנת 2017 על כשלושה אחוזים – עלייה קלה לעומת כ-2.9% בשנת 2016. מספר השעות הנוספות הממוצע בשבוע בשנת 2017 ירד לכ-6.8, לעומת שנת 2016 בה היה מספר השעות הנוספות הממוצע בשבוע כשבע שעות.

מה אומר החוק לגבי שעות נוספות

על פי החוק, עובדים זכאים לתשלום שעות נוספות, גם אם מדובר בעובדים שעובדים על בסיס שכר חודשי. כמו כן (וזוהי נקודה חשובה), חל איסור על הכללת תשלום שעות נוספות בשכר הכולל ויש לשלמו בתלוש השכר בשורה נפרדת.

למעשה, המושג של עובד חודשי 'גלובלי' הוא מושג שאינו מוכר בתחום יחסי העבודה. גם עובד שכזה, זכאי לתשלום שעות נוספות. יוצאי הדופן בעניין זה הינם עובדים בתפקידי הנהלה בכירה או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, או ממלא תפקיד שלא ניתן לפקח עליו.

לכן יודגש כאן, כי חישוב התשלום עבור שעות נוספות מתבצע על בסיס יומי או שבועי ואין לשלמו כחלק מהשכר הכולל.

התנאי לתשלום שעות נוספות גלובליות

ואף על פי כן, קיימת פסיקה לגבי תשלום עבור שעות נוספות גלובליות, לפיה תשלום (גלובלי) עבור עבודה בשעות נוספות היא דרך לגיטימית לשלם לעובד תמורת עבודה בשעות נוספות. התנאי הוא, שתשלום זה חייב לשקף את הממוצע של שעות עבודה שביצע העובד.

מאחר שהתשלום הזה הינו תשלום עבור עבודה בשעות נוספות שאכן נעשתה, הוא אינו נכלל במשכורת הקובעת לעניין פיצויי פיטורים, ואין כל הכרח לבצע הפרשות לקרנות השונות בגינו.

עובדים לא דורשים את זכויותיהם

אחת הבעיות היא שעובדים רבים כלל לא דורשים מהמעסיק תמורה עבור השעות הנוספות בהן הם עובדים. הסיבות הן בדרך כלל חשש מהרעת תנאים, או אפילו מפיטורים. אחרים פשוט לא מכירים את החוק.

לכן יש להדגיש כי הזכות לקבל תמורה עבור עבודה בשעות נוספות היא זכות בסיסית של העובדים. יתרה מכך, עובד לא יכול ולא רשאי לוותר עליה, גם אם הוא מוותר עליה בכתב.

עילה לתביעה גם אם העובד חתם על ויתור

חשוב לשים לב לדבר הבא: מעסיק שלא משלם לעובד בגין השעות הנוספות, עלול להיתבע על ידי העובד. יתרה מכך, במקרה כזה לעובד יש עילה מוצדקת להגיש את התביעה נגד המעסיק גם לאחר סיום יחסי העבודה, בגין הפרשי השכר.

זאת ועוד, כאשר עובד עוזב מקום עבודה, מעסיקים מתנים בדרך כלל את קבלת כל הזכויות, כמו למשל תשלום פיצויי פיטורים וכדומה, בחתימת העובד על כתב ויתור הנוגע לתביעות עתידיות. חשוב לציין כי בדרך כלל, ויתור על שעות נוספות שמגיעות לעובד על פי חוק, הוא לא קביל בבית הדין לעבודה, כאשר העובד חתם על כתב הוויתור הזה.

כנסי משאבי אנוש וימי עיון

אין תגובות

השאר תגובה