שיתוף

גמול עבור שעות נוספות המשולם עבור עבודה שנעשתה בפועל בשעות נוספות, אינו נכלל בחישוב השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים ושאר הזכויות הסוציאליות.

לעומת זאת, גמול גלובלי המשולם באופן פיקטיבי שלא כנגד עבודה בפועל עשוי להיחשב כחלק מהשכר הקובע לצורך חישוב הפיצויי פיטורים ושאר הזכויות הסוציאליות.

גם עמלות מכירה נחשבות כחלק מהשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים ושאר הזכויות הסוציאליות.

להלן מקרה בו המעסיק פיטר עובדת ולא כלל בחישוב פיצויי הפיטורים שלה את עמלות המכירה ואת הסכום אותו קיבלה באופן קבוע עבור שעות נוספות גלובליות:

העובדת הועסקה בתפקיד אשת מכירות, ושכרה כלל בין השאר עמלות בגין מכירות. במהלך שנת עבודתה האחרונה היא שהתה במשך כשמונה וחצי חודשים בחופשת לידה ובחופשה ללא תשלום (חל"ת).

לאחר פיטוריה שילם לה המעסיק פיצויי פיטורים, שחושבו על בסיס השכר הממוצע שלה ב-12 החודשים האחרונים שלפני פיטוריה.

אלא שבחלקם הגדול של אותם 12 חודשים, היא שהתה בחופשת לידה ובחל"ת וכלל לא עבדה. כאמור, בחישוב הפיצויים, המעסיק לא לקח בחשבון  כלל את רכיב העמלות ואת רכיב הגמול הגלובלי עבור שעות נוספות.

במהלך החל"ת העובדת כלל לא קיבלה שכר, ובמהלך חופשת הלידה לא קיבלה את העמלות והגמול עבור שעות נוספות גלובליות.

כתוצאה מכך, סכום הפיצויים שקיבלה היה נמוך מדי ולא שיקף את השכר בפועל שנהגה העובדת להשתכר.

העובדת הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה וטענה כי בחישוב פיצויי הפיטורים היה על המעסיק לחשב את רכיב עמלות המכירה ואת רכיב השעות הנוספות הגלובליות, כחלק בלתי נפרד מהשכר שעל בסיסו משולמים הפיצויים.

עוד ביקשה העובדת, לחשב את השכר המשמש לפיצויים על פי ממוצע השכר שלה ב-12 החודשים האחרונים שבהם עבדה בפועל, ושבהם ממוצע העמלות שלה הסתכם בכ-5,085 שקלים.

המעסיק טען כי רכיב העמלות ורכיב השעות הנוספות הגלובליות מהווים תוספות, ועל כן אינם נחשבים חלק משכר הבסיס לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, וכי יש לבסס את פיצויי הפיטורים על השכר הממוצע של העובדת ב-12 החודשים האחרונים לעבודתה.

כאמור, 12 החודשים האחרונים כוללים את החודשים בהם שהתה בחופשה (חל"ת וחופשת לידה), ובהם עמד ממוצע העמלות שלה על 2,319 שקלים בלבד.

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעתה של העובדת וקבע, כי בחישוב פיצויי הפיטורים יש לקחת בחשבון את רכיב העמלות ואת הרכיב של השעות הנוספות הגלובליות, ולחשב את הפיצויים לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים שבהם עבדה העובדת בפועל.

לדברי בית הדין, רכיב שכר שמהווה תוספת אמיתית לשכר הבסיס אינו נכלל בחישוב השכר הקובע לצורך פיצויי הפיטורים, ואילו רכיב שכר המהווה חלק מהשכר הרגיל, כל צריך להיכלל בחישוב פיצויי הפיטורים.

במקרה הנוכחי, קבע בית הדין, כי הרכיב שכונה שעות נוספות גלובליות לא היווה תוספת אמיתית על פי מספק השעות הנוספות שהעובדת עבדה, אלא היה חלק בלתי נפרד משכרה הרגיל של העובדת.

כאמור, עמלות מכירה אישיות הן חלק מהשכר הקובע לפיצויים. לדברי בית הדין, במקרה הנוכחי מדובר בעמלות מכירה ששולמו לעובדת מהשקל הראשון, ולא בעמלות התלויות בהגעה ליעדים מסוימים, בניגוד לטענת המעסיק.

על פי תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים, אם שכרו של העובד משולם לו כחלק מהפדיון רואים את שכרו האחרון, לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, כשכר הממוצע של 12 החודשים האחרונים שקדמו לפיטורים.

במקרה הנוכחי, חלק משכרה של העובדת שולם כאחוז ממכירותיה, כלומר היה כחלק מהפדיון, ועל כן יש לחשב את השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים כממוצע 12 החודשים האחרונים שקדמו לפיטורים, ולא על פי השכר החודשי האחרון.

עוד פסק בית הדין, כי במקרה שבו שהתה העובדת במהלך 12 החודשים האחרונים לפני פיטוריה בחופשת לידה ובחופשה ללא תשלום, יש לחשב את השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים בהם עבדה העובדת בפועל, ולא לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים.

להלן ההסבר שבית הדין נתן לפסיקה זו: קבלת עמדת המעסיק, לפיה יש לחשב את פיצויי הפיטורים לפי 12 החודשים האחרונים, תגרום לעריכת תחשיב המבוסס על תקופת עבודה קצרה יותר מהקבוע בתקנות (קצרה מ-12 חודשים), שכן בפועל היא לא עבדה בחלק מתקופה זו.

לכן, חישוב פיצויי הפיטורים (במקרה הנוכחי) לפי 12 חודשים אחרונים, עלול ליצור אפליה ולפגוע בשוויון ההזדמנויות בעבודה של עובדת המשתכרת על בסיס עמלות, כי היא תקבל פיצויי פיטורים מופחתים, בשל יציאתה לחופשת לידה ובעקבותיה לחופשה ללא תשלום.

המטרה של התיקון לחוק עבודת נשים, שהאריך את חופשת הלידה ל-26 שבועות במקום 14 שבועות, היא לעודד נשים לשהות בחופשת לידה ארוכה יותר.

אילו תתקבל פרשנות המעסיק, יולדות לא ינצלו את זכותן זו, מחשש שזכויות העבודה שלהן יפגעו, ולא זו כוונת המחוקק.

מכיוון שכך פסק בית הדין לעבודה, כי לצורך תחשיב פיצויי הפיטורים, יש לכלול בשכר הקובע של העובדת את ממוצע העמלות ב-12 חודשי העבודה האחרונים, שבהם עבדה בפועל, ולא על פי ממוצע העמלות ב-12 החודשים שקדמו לפיטורים.

לסיכום, מפסק הדין עולה, כי עובדת, ששכרה משולם בין השאר על בסיס עמלות, שפוטרה לאחר ששהתה בשנת עבודתה האחרונה בחופשת לידה או בחופשה ללא תשלום, זכאית לפיצויי פיטורים שיחושבו על בסיס שכרה הממוצע ב-12 החודשים האחרונים שבהם עבדה בפועל.

כנס פיתוח ארגוני 2024

כנס AI למשאבי אנוש 2024

אין תגובות

השאר תגובה