דו"ח בנק ישראל: שיפור התחבורה הציבורית יפחית האבטלה המבנית

דו"ח בנק ישראל: שיפור התחבורה הציבורית יפחית האבטלה המבנית

שיפור בתחבורה הציבורית יתרום להתאמה טובה יותר בין כישורי העובד לדרישות מקום העבודה, יאפשר לעובדים מהפריפריה למצוא עבודה במשרה מלאה על פי כישוריהם, ויגדיל את פיריון העבודה

שיתוף
היעדר פתרונות תחבורה ציבורית

שוק העבודה נמצא קרוב מאוד לתעסוקה מלאה, ועם זאת, באיזורי פריפריה יש עדיין עובדים שמתקשים למצוא עבודה בהיקף משרה מלאה, בשל תחבורה ציבורית שאינה מספקת. מצב זה מונע מהפיריון לצמוח לרמות אליהן היה יכול להגיע, כך עולה מהדו"ח שפירסם לאחרונה בנק ישראל לשנת 2017. הדו"ח מקדיש פרק מרכזי לשוק העבודה.

במסיבת העיתונאית שערכה נגידת הבנק קרנית פלוג עם פרסום הדו"ח היא ציינה את הגידול המרשים ברמת החיים. "מתוצר לנפש שבקום המדינה עמד על כ-5000 דולר, והיווה כ-30% מהתוצר של ארה"ב למשל, הגענו כיום לתוצר לנפש שעומד על 40 אלף דולר, ומהווה כ-60% אחוז מהתוצר של ארה"ב, ומתקרב לחציון של התוצר לנפש במדינות ה-OECD", אמרה פלוג.

האבטלה בשפל של כמה עשורים

בדו"ח בנק ישראל הנוכחי, מסכמת חטיבת המחקר ומנתחת את ההתפתחויות בשנה האחרונה, תוך דגש על ההיבטים השונים של ההתפתחויות בשוק העבודה, של התמורות שחלו בו והאתגרים למדיניות כדי לשפר את הפריון, וכפועל יוצא את איכות התעסוקה.

שוק העבודה בישראל נמצא כיום קרוב מאוד לתעסוקה מלאה, על פי שורה ארוכה של אינדיקטורים: שיעור האבטלה בשפל של כמה עשורים, ושיעור ההשתתפות בשוק העבודה עומד על כ-80%. פלוג מציינת כי הישגים אלה הושגו הודות לצמיחה מתמשכת שיצרה ביקוש לעובדים בכל הרמות ובכל האזורים.

פערים מבניים בשל ריחוק גאוגרפי ופערי מיומנות

מהדו"ח של בנק ישראל עולה, כי שיעור התעסוקה בישראל עומד כיום על כ-77%. בבנק מציינים, כי הירידה באבטלה מורגשת בכל קבוצות האוכלוסייה, ובכל האיזורים בארץ. הפערים שנותרו בשיעור האבטלה בין האזורים השונים  נמוכים ביחס לעבר, ומייצגים פערים מבניים בין האזורים.

הפערים המבניים הללו נובעים מפערים במיומנויות ובהזדמנויות התעסוקה, וגם מהריחוק ממרכזי תעסוקה. ריחוק זה הינו רלוונטי לגבי המקומות בהם אין מספיק פתרונות תחבורה ציבורית שמאפשרת לאנשים לנוע במהירות מאיזור לאיזור ולהגיע בקלות לאיזורים בהם יש מחסור בעובדים.

שיעורי אבטלה גבוהים יותר בפריפריה

שיעורי התעסוקה על פי איזורים גיאוגרפיים הוא אחד ההיבטים המנותחים בהרחבה בדו"ח הנוכחי. כפי שכבר ראינו, אומרת פלוג, שיעור האבטלה ירד בכל המחוזות, אך רמתו גבוהה יותר בפריפריה.

מסתבר שהיכולת של אנשים שהיו מובטלים, למצוא חלופות תעסוקה, תלויה במידה רבה באיזור מגוריהם. מי שאינם אקדמאים ומתגוררים באיזורי פריפריה, מוצאים במקרים רבים תעסוקה בהיקף משרה נמוך מזה שהיו מעדיפים.

התחבורה הציבורית אינה מספקת מענה

האופציה לנסוע למקומות מרוחקים כנראה אינה מספקת עדיין מענה, משום שהתחבורה הציבורית אינה מספקת, בין אם בשל זמינות נמוכה או איכות נמוכה של התחבורה הציבורית.

אשר לאקדמאים שהיו מובטלים, המתגוררים במחוזות המרוחקים, חלקם יסעו למקומות תעסוקה שמחוץ לאיזור מגוריהם, וחלקם יתפשרו על תעסוקה שאינה ממצה את כישוריהם.

בהקשר זה, אין ספק ששיפור איכות התחבורה הציבורית, שרמתה לפי שורה של אינדיקטורים אינה משביעת רצון, יגדיל אפקטיבית את שוק העבודה הרלוונטי. בכך יתרום שיפור התחבורה הציבורית להתאמה טובה יותר בין כישורי העובד לבין דרישות מקום העבודה. וכתוצאה מכך, גם פריון העבודה יושפע לטובה.

פערי השכר לשעה עדיין מאוד גבוהים

מחלוקה לחמישוני הכנסה, ובפרט בחמישון ההכנסה התחתון עולה כי המדיניות צריכה להתמקד בהסרת חסמים ובעידוד להמשך השתלבות בשוק העבודה. מסתבר כי מספר המפרנסים למשק בית, כמו גם מספר שעות העבודה למשק בית עלה בהתמדה. עם זאת, פערי השכר לשעה עדיין גבוהים מאוד ולא הצטמצמו, והם משקפים בעיקר פערי מיומנויות. פערים אלו גבוהים גם בהשוואה מול מדינות אחרות.

התפתחויות אלו הביאו לכך, שבהכנסת משק הבית הממוקם בחמישון התחתון, עלה שיעור ההכנסה מעבודה מכ-40% בתחילת שנות ה-2000 לכ-60% בשנים האחרונות.

העלייה בהכנסה מעבודה בחמישון התחתון, שבאה בעקבות העלייה במספר המפרנסים למשק בית, משתקפת בירידה מתמשכת של אי השיוויון בהכנסה הכלכלית.

בשנים האחרונות, עם התייצבות הפעילות של הממשלה לחלוקה מחדש של ההכנסות, על ידי הפחתת מיסי ההכנסה הפרוגרסיביים והורדת הקיצבאות עד 2008, חלה ירידה באי השיוויון בהכנסה הפנויה.

 עלייה מתמשכת בשכר

לדברי הנגידה, ביטוי נוסף להידוק של שוק העבודה ניתן למצוא בעליית השכר המתמשכת בכל המגזרים, שגם היא מקיפה את כל סוגי העובדים ובכל רמות השכר.

בשיעור התמורה לעבודה (ההכנסה) מתוך התוצר הלאומי חלה ירידה מתמשכת, ובישראל היא אף היתה חזקה יותר ביחס למדינות המפותחות. אלא שבשנתיים האחרונות חלה תפנית: שיעור התמורה לעבודה (ההכנסה) מתוך התוצר גדל, על רקע ההתהדקות שוק העבודה.

שיעור גבוה של משרות פנויות

מבחינת הקשר בין שיעור המשרות הפנויות לשיעור האבטלה עולה, כי המשק נמצא כיום במקום בו שיעור המשרות הפנויות גבוה והאבטלה נמוכה. זוהי האינדיקציה לכך ששוק העבודה נמצא רוב לתעסוקה מלאה ובנקודה גבוהה במחזור העסקים. התוצאה היא מחסור בעובדים במקומות ובענפים שונים.

אבל בחינת השינויים בשוק העבודה לאורך זמן מצביעה גם על תזוזה לעבר מצב בו עבור כל שיעור משרות פנויות, האבטלה נמוכה מבעבר. מצב זה מייצג ירידה באבטלה המבנית.

תופעה זו משקפת התגמשות של שוק העבודה, שבאה ככל הנראה לידי ביטוי בשיפור ובהתייעלות בתהליכי חיפוש העבודה. בד בבד נראה כי חלה גם עלייה באטרקטיביות היחסית של תעסוקה, מול השענות על קצבאות או דמי אבטלה.

ניתן לצמצם עוד יותר את האבטלה המבנית

נוכח הירידה באבטלה המבנית לרמה נמוכה שלא הכרנו, נשאלת השאלה האם האבטלה יכולה לרדת עוד, טוענת פלוג. לדבריה, מהתבוננות על שיעורי האבטלה במדינות שונות, על פני תקופות שונות עולה, כי מדינות שונות חוו תקופות עם שיעורי אבטלה נמוכים מאלה השוררים אצלנו היום. בהחלט יתכן שבעזרת רפורמות מבניות ושיפור המיומנויות של עובדים, ניתן להביא לירידה נוספת של שיעור האבטלה המבני בישראל.

עלייה מרשימה בתעסוקת נשים חרדיות

התופעה הבולטת ביותר בשוק העבודה ב-15 השנים האחרונות היא העלייה בשעורי התעסוקה במשק. שיעורי התעסוקה עולים לאורך זמן בכל קבוצות האוכלוסייה, גם בקבוצות בהן שיעורי התעסוקה עדיין נמוכים.

העלייה בשיעור התעסוקה ב-15 השנים האחרונות הנה מרשימה ביותר בקרב הנשים החרדיות, ומתונה יותר בקרב נשים ערביות וגברים חרדים. בשתי הקבוצות הללו (נשים ערביות וגברים חרדים) אף נרשמה בשנתיים האחרונים עצירה מדאיגה במגמת העלייה בשעורי התעסוקה. אין ספק, שהמדיניות חייבת להתמקד באוכלוסיות אלו ובהסרת החסמים, ויש לעודד אותן להמשיך ולהשתלב בשוק העבודה.

כנסי משאבי אנוש וימי עיון

אין תגובות

השאר תגובה