תרבות ארגונית זה שם המשחק

תרבות ארגונית זה שם המשחק

אפליקציית המשחק (גיימיפיקיישן) סוחפת את שוק העבודה. האם היא מתאימה גם לארגון שלכם?

שיתוף
תרומת התרבות הארגונית לשילוב כוחות להצלחת השינוי הארגוני

תרומת התרבות הארגונית לשילוב כוחות להצלחת השינוי הארגוני

הארגון מתמודד עם אתגרים עצומים כיום בהשוואה לעשור הקודם ולאלה שקדמו. האתגר למצוא את המועמדים המתאימים ולגייס אותם (כדי שהם יעבדו אצלו עד גיל הפרישה) התחלף באתגר מורכב יותר בהרבה: להצליח למשוך מועמדים, לעניין אותם במשרה, לשמור על המועמדים החזקים לאורך תהליך הסינון הארוך והמורכב, לצלוח את שלב המו"מ לקראת חתימה על ההסכם. אבל גם שם לא נגמר האתגר.

גם אחרי שהמועמד נמצא מתאים מכל הבחינות וגם הוא מצדו בחר בארגון וחתם על הסכם, צריך להמשיך לדאוג שהוא: יהיה מרוצה מהתנאים, יהיה מאותגר, שתהיה לו מוטיבציה, שירצה להתקדם, שלא ירצה (חלילה) לעזוב… הארגון נמצא עם היד על הדופק לאורך מחזור חייו (הקצר) של העובד והבהלה הזו יוצרת ביקוש לפתרונות מקצועיים. אחד הפתרונות הללו העומדים כיום לרשות הארגון הוא הגיימיפיקיישן.

הגיימיפיקיישן הוא קונספט חדשני המשלב אפליקציות של משחקים לצד תכלית. כך לדוגמה, כשהמועמד ממלא קורות חיים בתוכנת גיוס הוא נהנה ממשחקים מאתגרים נושאי פרסים, אפקטים גראפיים מעניינים ובכלל חוויה ויזואלית מעניינת ומאתגרת. מטרת המשחק הינה ליצור עניין ומחויבות. אשר על כן, ארגונים עושים שימוש בגיימיפיקיישן בעיקר כדי למשוך מועמדים להגיש מועמדות וכדי לקדם את תחום הלמידה וההדרכה.

ארגונים רבים כבר לוקחים את הגיימיפיקיישן כמה צעדים קדימה ומשתמשים בו למטרות שונות כגון: הערכת עובדים או הערכת מנהלים, העלאת מוטיבציה, הגברת פרודוקטיביות ועוד. כך לדוגמה, ארגון אשר רוצה להגדיל את המחויבות ואת התפוקה של המחלקה הטכנית עושה בגיימיפיקיישן שימוש באופן הבא: כל עובד או כל צוות הופך להיות שחקן. בכל פעם שהוא עונה לקריאה, פותר בעיה, מקבל מכתב הוקרה וכיו"ב – הוא צובר נקודות באפליקציה המשלבת משחקים ואלמנטים 'בידוריים' אחרים. בסופו של דבר העובד או הצוות שהגיעו הכי רחוק 'במשחק' נהנו מהוקרה ו/או פרסים.

דוגמה נוספת לשימוש במשחק כדי לעודד עניין מקצועי ומחויבות היא אפליקציית ניהול המלון של רשת מריוט. מריוט, רשת בתי מלון, העמידה לרשות עובדיה אפליקציה חדשה הזמינה בפייסבוק. באפליקציית המשחק הזו העובד יכול לנהל וירטואלית מסעדה במלון. לאפליקציה קוראים My Marriott Hotel.

המשחקים שעליהם נשען הקונספט הם משחקים וירטואליים 'ממכרים' דוגמת החווה או הקנדי קראש בפייסבוק רק שהמטרה שלהם היא לא לגרום לגולש להתמכר למשחק וליהנות ממנו אלא היא מורכבת יותר. מטרת המשחק יכולה להיות: חיזוק עבודת הצוות, הנעה להישגים אישיים, הנעה ללמידה והתפתחות מקצועית, הגברת המעורבות של העובד בעולם התוכן של החברה ועוד. כמובן שמטרת המשחק תלויה במטרות וביעדים של הארגון וכדי שזה יצליח, צריכה להיות התאמה בין המטרות והציפיות לבין האפליקציה.

הגיימיפיקיישן הוא לא סתם הכנסת משחקים מאתגרים לשגרת היום של העובד אלא שילוב של אפליקציות משחק באפליקציות קיימות (כמו אפליקצייה לשליחת קורות חיים או אפליקציית סינון קורות חיים). בשונה מאפליקציות משחק רבות שנגישות כיום ברשת, לגיימיפיקיישן יש תכלית מובהקת.

מטרת המשחק הינה לשנות את הפרספקטיבה ואת הגישה לחיובית יותר. ראג'את פהרייה, מייסד חברת Bunchball המייצרת פתרונות לענף הגיימיפיקיישן אומר באתר קהילת משאבי האנוש Monster Thinking: "מטרת הגיימיפיקיישן היא לא 'סתם' להעלות את המוטיבציה של העובד או להגביר את העניין שלו… המטרה היא לשנות את הדרך שבה הוא מתייחס לעבודה. הגיימיפיקיישן מציעה דרך חיובית יותר להסתכל על העבודה ועל הארגון. זו המטרה העיקרית."

לדברי פהרייה, המשחק לא עומד כאמור בפני עצמו כלומר המטרה כאן היא לא לספק בידוק והנאה (כמו ערב חברה או יום כייף). היתרון שלו הוא שניתן לשלב אותו בתוכנות ובאפליקציות המשרתות את הארגון בתחומים רבים כגון: גיוס, הדרכה, ניהול, הערכות עובדים, הנעת עובדים ועוד. המשחק משרת מטרות נקודתיות כמו למידת תוכנה חדשה או למידה על מוצר חדש או שירות חדש בארגון ולצד זאת הוא משמש את הארגון להחדרת ערכים המרכיבים את התרבות הארגונית כמו: יצירתיות, עבודת צוות, ניהול זמן, למידה עצמית, פיתוח חשיבה עצמית וכיו"ב. היות שכך, לפני שמכניסים גיימיפיקייש לארגון צריך לשאול: מה אנחנו רוצים שהמשחק יעשה עבורנו? ואז יש להתאים (בעזרת מומחים לתחום) את האפלקיציות המתאימות לכל תחום ולכל מטרה.

סדנת פרזנטציה אפקטיבית והעברת מסרים מרחוק

אין תגובות

השאר תגובה