שיתוף

אפליה על בסיס דת, גזע או לאום, במסגרת הענקת שירות, מהווה אפליה אסורה. נותן שירות שרוצה לבצע הבחנה בין אוכלוסיות לצורך קידום צרכים מיוחדים של קבוצה כלשהי, צריך להוכיח שהצרכים בהם מדובר, שונים מצרכי אוכלוסייה אחרת שאינה חברה בקבוצה, באופן המצדיק את ביצוע ההבחנה ועליו להראות איך הם שונים.

לדברי בית הדין לעבודה, ניתן לעשות הבחנות על פי אוכלוסיות רק אם ההבחנה הינה רלוונטית לשירות המוצע או מסייעת לקדם אינטרסים מיוחדים של קבוצות ספציפיות.

להלן מקרה לדוגמה: בית הדין האיזורי לעבודה פסק כי פעילות של אתר 'דרושים' מסוים, המעניק שירות ליהודים בלבד, מהווה אפליה על בסיס דת או לאום.

במסגרת מקרה זה, המרכז הרפורמי לדת ומדינה – התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, ומרכז מוסאואה לזכויות האזרחים הערבים בישראל, הגישו לפני כמה שנים תביעה בגין אפליה אסורה כנגד מפעיל אתר אינטרנט שפירסם מודעות 'דרושים' ופעל ללא כוונת רווח.

האתר הציע שירותי פרסום משרות לבתי עסק ועובדים יהודים בלבד, ואף ביצע בדיקות כדי לוודא שהמפרסמים באתר הם אכן יהודים.

בית הדין האיזורי לעבודה קבע, כי מדובר באפליה אסורה, וכי הערכים היהודיים שבשמם טען בעל האתר שהוא פועל, לא רק שאינם יכולים להצדיק אפליה על בסיס גזע, דת או לאום, אלא הם אף מחייבים לקיים שוויון זכויות לבני כל הדתות.

בית הדין האיזורי לעבודה דן גם בסוגייה של חריגים לחוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, המאפשרים מתן יחס שונה בנסיבות מסוימות וקבע כי החריגים הרלוונטיים אינם מתקיימים בעניין זה.

בעל האתר טען כי מותר לו להבחין בין הפונים היהודים לאתר לבין הפונים הלא יהודים, מסיבות דתיות של הקבוצה וטען כי הוא מעוניין לסייע ליהודים להתפרנס.

בית הדין האיזורי לעבודה דחה את הטיעון וקבע כי כדי שההבחנה תהיה חוקית, על הנתבע להוכיח שמדובר בהבחנה שמתחייבת מאופיו או ממהותו של השירות.

לדוגמה נתן בית הדין מצב בו מתקיימת פעילות היכרות של פנויים ופנויות, שבה הכניסה סגורה בפני אנשים נשואים.

אבל השירות הניתן במקרה הנוכחי, כלומר אתר 'דרושים' המתווך בין מעסיקים לעובדים, מעצם טיבו לא רק שלא מחייב התייחסות שונה ליהודים ולערבים אלא אף להיפך.

עוד טען בעל האתר, כי הוא מבצע הבחנה בין הפונים לצורך קידום צרכיה של האוכלוסייה היהודית.

בית הדין האיזורי לעבודה דחה גם את הטיעון זה, ופסק כי לא מדובר בשירות שנעשה לשם קידום צרכים מיוחדים של קבוצה מסויימת.

ראשית, קבע בית הדין, כי בעל האתר לא הסביר מהם אותם צרכים מיוחדים של יהודים, שהינם שונים מצרכיהם של מי שאינם יהודים, ושמצדיקים את העדפתם בשוק התעסוקה. שנית, קבע בית הדין כי מדובר בהבחנה הנוגדת מפורשות את מטרת החוק.

לאור כל זאת פסק בית הדין כי מתן השירות ליהודים בלבד מהווה אפליה אסורה, ופסק כי על מפעיל האתר לשלם לתובעות פיצוי בסכום של 40 אלף שקלים.

כנס פיתוח ארגוני 2024

כנס AI למשאבי אנוש 2024

אין תגובות

השאר תגובה