שיתוף

בית הדין הארצי לעבודה סירב להתערב בהחלטת בית הדין האזורי, לדחות תביעה עובד ברשות מקומית, לפיה פיטוריו הם פיטורי משמעת, שהיו צריכים להיות נדונים בבית הדין למשמעת של עובדי רשויות מקומיות.

העובד טען כי לא היתה סמכות לפטר אותו בהליך של פיטורים מינהליים, משום שקיים הליך משמעתי.

בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי סוגיית היחס בין פיטורים מנהליים לבין פיטורי משמעת אינה פשוטה.

לדברי בית הדין, יש מצבים בהם מעשה מסוים הוא בגדר עבירת משמעת, ובעת ובעונה אחת הוא גם משקף את אי התאמתו של העובד לשירות. אי התאמה שכזאת מצדיקה פיטורים מנהליים.

העובדה שכלפי העובד היו גם טענות הקשורות למשמעת היתה יכולה לשמש בסיס להעמדתו לדין בפני בית הדין למשמעת.

אבל, קבע בית הדין הארצי לעבודה, היא לא גורעת מזכותו של המעסיק לפטר אותו במסלול המנהלי בשל היעדר התאמה לתפקיד.

במילים אחרות, אף שאפשר להשיג תוצאה משפטית זהה אם ילכו בדרך אחת, הליכה בדרך אחרת אינה פסולה.

בדעת הרוב נקבע כי עקרונית, אכן אין לפטר עובד בשל עבירת משמעת אלא על פי פסק דין של בית הדין למשמעת.

עם זאת, במקרים בהם נמצא כי בנוסף לעבירת המשמעת קיימות נסיבות המצביעות על אי התאמה לתפקיד ושמצדיקות פיטורים, צריך תחילה לברר היכן נמצא מרכז הכובד של ההתנהגות המיוחסת לעובד אשר המהווה העילה הדומיננטית לפיטוריו.

בתנאי שהעילה נטענת בזמן אמת. במקרה הנוכחי, העירייה העלתה בזמן אמת את הטענות כלפי התובע, בנושא אי התאמתו, במסלול המנהלי.

בית הדין הארצי לעבודה פסק כי לכן, אין מקום להתערב בקביעה של בית הדין האיזורי לעבודה שייחסה לתובע חוסר הבנה של תפקידו ומעמדו בעירייה, ותפקידו ומעמדו כלפי ראש העיר ומנהלו הישיר.

זאת ועוד, בית הדין הארצי קבע כי בנוסף, זיהוי מרכז הכובד של עילת הפיטורים עשוי לעיתים להצדיק גם הזדקקות לעובדות ונתונים רלבנטיים המצויים ברקע הדברים.

זאת, כל עוד הטענות הועלו בזמן אמת ובהתאם לנסיבות העניין. ואכן, טענות בנוגע להתנהלותו של העובד בעבר, כמו גם ההתראות הוזכרו במכתבי הזימון לשימוע.

בנוגע לטעתנו של העובד שתבע, לגבי פגם בהליך השימוע, קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי העובד ביקש לדחות את מועד שיחת השימוע והעירייה נענתה.

העובד יוצג בשימוע על ידי עורך דין, טענותיו נשמעו בעל פה וניתן לו להשלים את טענותיו גם בכתב.

מאחר שהעובד העלה את השגותיו כנגד הליך השימוע רק לאחר שההחלטה בעניינו התקבלה, וכשלושה שבועות לאחר שיחת השימוע, בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי בית הדין האיזורי לעבודה לא חרג ממתחם שיקול הדעת המוקנה לו בקביעתו לפיה לא נפל פגם בהליך השימוע המצדיק ביטול הפיטורים.

לאור כל זאת, ובהנתן הכלל לפיו סעד של החזרת עובד לעבודה לא ניתן בנקל אלא במקרים חריגים ובהתחשב בין היתר בנסיבות הפיטורים, קבע בית הדין הארצי כי אין הצדקה להתערב בקביעת בית הדין האיזורי בשלב ביניים זה.

כנס גיוס איתור ומשיכה של טאלנטים - יריד משאבי אנוש HRexpo2020

אין תגובות

השאר תגובה