אתגרים של מנהיגות וניהול בהקשר הצבאי

אתגרים של מנהיגות וניהול בהקשר הצבאי

"ההקשר הוא משתנה מרכזי המשפיע על סגנון המנהיגות של המנהיג. למעשה, לא קיים מודל מנהיגות "נכון" לכל ההקשרים ולכל המצבים." כרמית פדן, חוקרת מנהיגות במצבי משבר ב- INSS

שיתוף

מאת כרמית פדן *

בהקשרים מסוימים נכון יותר כי המנהיג יממש מנהיגות "מסורתית" ואילו באחרים יממש סגנון מנהיגות אחר – מורכב, משתף, מבוזר או אחר. המנהיג צריך להכיר את כולם, כחלק מ"ארגז הכלים המנהיגותי" שלו, ולדעת להפעיל כל אחד מהם בהקשר המתאים. לפיכך, אתגר מנהיגות מרכזי של מפקדים, אך גם של מנהלים בארגונים 'אזרחיים', כרוך ביכולתם לדעת לזהות את ההקשר שבו הם פועלים ובהתאם לכך להפעיל את פרקטיקת המנהיגות המתאימה להקשר.

תהליך זה, הכרוך ב"משחק" בין מודלים שונים של מנהיגות (Juggling Models of Leadership), מסייע למפקד להבנות את זהותו המנהיגותית כדמות פיקודית דינמית הפועלת בגמישות.
ההקשר בתוכו פועלים מנהיגים צבאיים מהווה נגזרת של מאפייני העימותים עימם מתמודדים צבאות מערביים בעת הנוכחית, ובכללם צה"ל. למאפיינים אלה יש השלכות משמעותיות על הארגון הצבאי ועל מנהיגותם של מפקדיו. בין מאפיינים אלה ניתן למנות את הקושי להגדיר ולזהות את האויב שמולו פועלים, את קיומם של מאבקים א-סימטריים, את מיקום שדה הקרב, את ריבוי זירות הפעולה שבהן מתרחש העימות (נוסף על הספירה הצבאית הקלסית) ועוד.  

מאפיינים אלה ואחרים בזירה הישראלית מביאים לכך שצה"ל מתנהל בסביבות פעולה המתאפיינות באי-יציבות, באי-ודאות, במורכבות ובדו-משמעות. שינויים אלה מחישים שינוי גם בתפישת המנהיגות הצבאית הנדרשת לשם הובלת משימות, תהליכים ופקודים בעידן זה. היכולת להתנהל במצבים עמומים ומורכבים, היכולת לנהל אינטראקציות ורשתות, היכולת לנהל שיח משותף לרוחב הארגון ולהשתמש בכל הידע המפוזר ברחביו – כל אלה הם חלק מהאתגרים וממוקדי ההתמודדות העומדים לפתחם של מפקדים בארגון הצבאי הישראלי. אלה מקבלים משנה תוקף נוכח הצורך של מפקדים להוביל פקודים במצבים עמומים ומורכבים כמו גם הצורך של מפקדים להוביל פקודים תוך כדי מעברים תכופים בין דפוסי פעולה שונים הנוצרים כמענה למאפיינים אלה.

נוספת כאן מורכבות שלא הייתה קיימת בעבר. המפקד נדרש לזהות מתי הוא פועל על פי "מודל מנהיגות מסורתי" – שמשמעותו מימוש המשימה באמצעות פקודיו הישירים תוך מתן תכלית הפעולה והפעולות שיש לבצע במסגרתה; מתי הוא יכול לחרוג ממודל המנהיגות המסורתי ולממש מודל מנהיגות אחר (מבוזר/משתף, מורכב או אחר), כמו לדוגמה, לשתף את פקודיו בעיצוב אופן מימוש המשימה, לשתף גורמים מקצועיים נוספים או פרטים ויחידות שונות (ובתוך כך עמיתים, ממונים). כל זאת לצורך הצלחת תהליך המנהיגות. לפיכך מפקדים נדרשים לדעת למפות את ההקשרים השונים ואת מאפייניהם (ביטחון שוטף, חירום, סוגים שונים של מצבי לחימה) ובהתאם לכך להוביל את תהליך המנהיגות. מכיוון שמנהיגים צבאיים פועלים במציאות של שינוי מתמיד הם נדרשים הן לגמישות הן לסגילות (adaptability). במונח סגילות הכוונה ליכולת של המפקד והארגון הצבאי ללמוד מהשתנות הסביבה ולהתאים את פעולותיו לשינויים אלה. במונח גמישות מדובר על האופן שבו מנהיגים צבאיים נדרשים להפעיל דפוסי והגיונות פעולה שונים בעת לחימה ובאירוע בודד (גמישות הפעלה) אך גם על גמישות מחשבתית ביחס להגיונות הפעולה שמפקדים צריכים לממש בעת תכנון וביצוע דפוסי פעולה אלה. הגמישות והסגילות נדרשות למפקדים על מנת שיוכלו להתמודד עם הדינמיות וההשתנות המהירה של מצבי העימות השונים, עם הטשטוש הרב המאפיין אותם ועם מורכבותם.

גישות שונות במנהיגות השותפות לרעיונות העומדים בבסיס אתגרים מעין אלה מכנות את התקופה הנוכחית כתקופה "פוסט הירואית" של מנהיגות. תיאוריות אלה של מנהיגות, שהתפתחו בעיקר בעשורים האחרונים, טוענות כי האפקטיביות במערכות ארגוניות חיות, הכוללות יחסי גומלין עשירים בין פרטים, איננה תלויה במנהיגים הירואים ( "heroic leaders" ) כי אם ביצירת דפוסי פעולה, הקמת מבנים ארגוניים וטיפוח יחסי עבודה בתוך הארגון. אלה מתאפיינים בקיומן של אינטראקציות חברתיות ושל רשתות השפעה המתקיימות בין פרטים שונים ובין יחידות שונות בתוך הארגון ללא קשר למיקומם ההיררכי בו. במילים אחרות, אפשר לומר כי תיאוריות "פוסט הירואיות" של מנהיגות טוענות כי מנהיגות יכולה להיות מבוזרת באופן רחב בין אינדיבידואלים שונים בארגון במקום להיות מרוכזת בידיו של מנהיג בודד הפועל מתוך תפקיד הממונה.

* הכותבת היא חוקרת מנהיגות במצבי משבר, דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ועמיתת מחקר ניובאוור במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

אירועים מקצועיים למנהלי משאבי אנוש

אין תגובות

השאר תגובה