לפני פיטורי עובד יש לבצע שימוע כדין. לאחר ביצועו של שימוע כדין, יש לתת לעובד הודעה מראש, למשך תקופה שתלויה בוותק שלו בעבודה.
עריכת שימוע שלא כדין אינה פוטרת את המעסיק מביצוע השימוע. על המעסיק לבצע שימוע שעומד בכל דרישות דיני העבודה.
אם השימוע לא עומד בכל דרישות החוק, העובד יכול לתבוע את המעסיק בבית הדין לדיני עבודה, וכתוצאה מכך לקבל פיצויים בסכומים גבוהים.
לחלופין, בית הדין יכול לקבוע שהפיטורים מבוטלים. במקרה כזה, על המעסיק יהיה לשלם לעובד את שכרו וכל זכויותיו בחודשים שבין הפסקת עבודתו ועד פסיקת בית הדין לעבודה.
להלן 3 דוגמאות למצבים בהם השימוע נערך שלא כדין:
1 המעסיק הזמין את העובד לשימוע ובסופו (של השימוע) הודיע לו שההחלטה נשארת בעינה והפיטורים ייכנסו לתוקף בתוך חודש.
שימוע זה אינו כדין, משום שאם ההודעה נמסרה תוך כדי השימוע או מיד אחריו, יתכן שהשימוע התקיים רק למראית עין, ולא ניתנה לעובד הזדמנות אמיתית להתגונן מפני הפיטורים.
2 הודעת השימוע ניתנה לעובד בתחילתו של סוף השבוע (ביום שישי) והשימוע מיועד להתקיים בסופו של סוף השבוע (ביום ראשון).
זהו שימוע שלא כדין משום שהמעסיק צריך לתת לעובד זמן סביר להיערך לשימוע.
ההיערכות הזו כוללת הבנה של הטיעונים נגדו וכן אפשרות לתיאום עם עורך דין או נציג של ועד העובדים. העובד רשאי, בעצמו או באמצעות מי שמייצג אותו, לבקש דחייה.
3 במהלך השימוע המעסיק מדבר רוב הזמן, ולעובד כמעט לא נותר זמן לדבר. זהו שימוע שלא כדין, שכן המעסיק צריך לתת לעובד די זמן להעלות את טיעוניו.
הודעה מוקדמת (מראש) על פיטורים:
לאחר שבוצע שימוע כדין, והמעסיק מחליט לפטר את העובד, הוא חייב לתת לו הודעה מוקדמת על כך, בכתב. כלומר, המעסיק לא יכול לפטר את העובד באופן מיידי.
המשמעות החשובה ביותר של ההודעה המוקדמת היא שבזמן זה העובד ממשיך לעבוד, לקבל משכורת וכל זכויותיו נשמרות.
תקופת ההודעה המוקדמת נחשבת לתקופת עבודה לכל דבר ועניין. בתקופה זו העובד ממשיך לעבוד באותם התנאים בהם עבד עד לפיטורים.
זו לא רק זכותו של העובד אלא גם חובתו. כלומר, העובד לא יכול להחליט שהוא לא בא יותר לעבודה במקרה של פיטורים.
אם המעסיק לא ויתר על שירותיו (כלומר לא אמר לו שהוא יכול להפסיק להגיע לעבודה), הוא חייב להתייצב בעבודה בכל התקופה של ההודעה המוקדמת.
יתרה מכך, אם העובד שפוטר עזב את העבודה באופן מיידי, על דעת עצמו ללא הסכמת המעסיק, ולא המשיך לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, המעסיק יכול להגיש נגדו תביעת פיצויים לבית הדין לעבודה.
בבית הדין, על המעסיק צריך להוכיח את הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מעזיבתו המוקדמת של העובד.
חשוב להדגיש, כי למעסיק אסור לקזז, על דעת עצמו, סכומים כלשהם מתוך התשלומים שהעובד זכאי להם בסיום תקופת העבודה, כפיצוי על הנזק שנגרם לו.
למרות כל זאת, המעסיק יכול להפסיק באופן מיידי את העסקת העובד, ולוותר על העסקתו בתקופת ההודעה המוקדמת אבל רק בתנאי שהוא משלם לו תשלום השווה לגובה השכר שהיה מקבל אילו המשיך לעבוד.
עם זאת, המעסיק לא צריך להמשיך להעניק לעובד את התנאים הסוציאליים בתקופה זו (במקרים בהם העובד הפסיק את עבודתו באופן מיידי).
הרחבות על כללי ההודעה המוקדמת והתנאים לה – בחלק 3: איך לפטר עובד באופן חוקי חלק 3: הודעה מוקדמת לפיטורים
