שיתוף

בימים אלה, קיומה של מחלקת משאבי אנוש נראית לכולם הדבר הכי טבעי שלא ניתן לחיות בלעדיו.

אבל לא תמיד זה היה המצב. לאורך מאות בשנים, לעובדים לא היו זכויות, ולעומת זאת היו להם הרבה מאוד חובות כלפי המעסיק.

לא היו חוקים סוציאליים שהבטיחו זכויות בסיסיות, לא היו אמצעי בטיחות ועובדים עבדו בתנאי סיכון גבוהים ביותר, המעסיק יכול היה להעסיק את העובדים ככל העולה על רוחו מבחינת מספר שעות העבודה וכו.

את הניצנים הראשונים להתהוותו של שוק עבודה שמידת ההוגנות שלו הולכת וגוברת ואת התהוותם של יחס עובד מעסיק ניתן לראות כבר בשלהי המאה ה-18.

במאה ה-18 עם הולדתו של מנוע הקיטור נוצר לפתע צורך עז בשיפור איכות העבודה של העובדים ובשיפור מידת הפרודוקטיביות שלהם. התוצאות של צרכים אלה היו בין הגורמים שהובילו בסופו של דבר את המהפיכה התעשייתית.

בשנת 1776 פירסם אדם סמית, מי שנחשב לאבי הקפיטליזם ואבי תורת השוק החופשי את ספרו: "עושרן של אומות".

בספר מסביר סמית את החשיבות הרבה של קיום חטיבה בארגון שכל עיסוקה הוא בעובדים. סמית הסביר בספרו, כי יש "לפרק" את העבודה למשימות קטנות ופשוטות יחסית והסביר את חשיבותה של ההתמחות.

המאה ה-19 היתה שעתם הגדולה של האיגודים המקצועיים. באותה עת, הפועלים הפשוטים נדרשו לבצע פעולות פשוטות, מונוטוניות וחסרות ייחוד, בתנאים פיזיים המסכנים אותם, בלי כל חוק שיגן על בטיחותם הפיזית.

למעשה, רובם המכריע של העובדים עבדו במפעלים בפסי ייצור המוניים. העובדה שהפועלים ביצעו את אותן משימות היוותה קרקע פורייה לצמיחתם ושגשוגם של האיגודים המקצועיים, שכן הם יכלו לייצג קבוצות גדולות של עובדים שלא היו הבדלים מהותיים באיכות ובסוג עבודתם.

וככל שהאיגודים המקצועיים תפסו יותר תאוצה כך גברו החוקים הסוציאליים, לרבות מגבלות על עבודת ילדים, הגבלה על מספר שעות העבודה ביום, הקפדה גדולה יותר על בטיחות בעבודה, תנאי שכר וכדומה.

תחילת המאה ה-20 הביאה איתה את התגלית המרעישה מצד המעסיקים, כי התפוקה של העובד גוברת ככל שהוא חש יותר סיפוק בעבודה וככל שהוא שמח ומרוצה מעבודתו ומתפקידו.

באותה עת הלכה ותפסה תאוצה גם התיזה של פרדריק טיילור בנוגע לניהול המדעי, לפיה תכנון העבודה והביצועים, מדידת ביצועים, ושליטה בייצור ובתפוקה, יכולים לעשות מהפיכה של ממש בשוק העבודה.

במקביל, באותן שנים של תחילת המאה ה-20 גם נוסדה מחלקת משאבי אנוש הנחשבת לראשונה בעולם, על ידי חברת National Cash Register  – NCR.

מחלקה זו שנוסדה בעקבות שביתות ומחאות של עובדים, התבססה על תפיסתו של פרדריק טיילור ונוהלה על פי הרעיונות שבבסיס תפיסה זו של הניהול המדעי.

שנות השפל הגדול שהחלו ב-1929 הביאו איתן רוחות חדשות: לפתע חל שינוי חד בעולם העסקים ובשוק העבודה.

בזה אחר זה חוקקו חוקים סוציאליים חדשים שנועדו להגן על העובדים, לרבות תחילתן של קרנות הפנסיה שנועדו לאפשר לעובד לחסוך לעת זקנה, חוק שכר המינימום נקבע לראשונה ועוד.

אבל המהפך המהותי ביותר ביחס לעובדים הגיע בשנות ה-40 של המאה ה-20, אז החלו למעשה להיראות הניצנים הראשונים של יחסי עובד מעסיק.

בנוסף, בשנות הארבעים לפתע ניתן היה לראות הבנה עמוקה יותר של המעסיקים כלפי הצורך של העובדים בתנאים סוציאליים כמו גם הבנת הדינמיה של צוותי עבודה.

מעסיקים החלו להבין שהתפוקה גדלה ויחד איתה גוברת האיכות, כאשר הם מתנהגים פחות כמנחיתי הוראות מגבוה, ופועלים יותר כמנהיגים אמיתיים המובילים את הארגון, כיועצים לעובדים וכמאפשרים הנחת תשתית לצמיחת העובד.

סדנת פרזנטציה אפקטיבית והעברת מסרים מרחוק

אין תגובות

השאר תגובה