שיתוף

אחד האתגרים המרכזיים שעומדים בפני המשק הישראלי בשוק העבודה הוא הצורך לשדרג את איכות הכישורים והמיומנויות הרלוונטיים לשוק העבודה בישראל. שדרוג זה יתרום לעלייה בפריון, בשכר, וברמת החיים של ציבור העובדים, כך עולה מדו"ח שפירסם לאחרונה בנק ישראל לשנת 2017.

עוד עולה מהדו"ח, כי שיפור איכות המורים והגדלת מספר שעות ההוראה לתלמידים מרקע חלש יכולים לתרום רבות לשיפור ההישגים של תלמידים בישראל.

הדו"ח מדגיש אמנם, כי מגמת הגידול במספר שנות הלימוד הממוצע במשק קרובה למיצוי, ולא תוכל להמשיך לתרום במידה משמעותית לצמיחה בשנים הבאות. אלא שעל אף שנות הלימוד הרבות, נכתב בדו"ח של בנק ישראל, רמת המיומנויות במשק נמוכה בהשוואה בינלאומית, והפערים בין קבוצות האוכלוסייה ובתוך הקבוצות גדולים.

על מנת שמגמת הצמיחה והירידה באי השוויון יימשכו, יש לגבש מדיניות לטיפול באתגרי התעסוקה, תוך דגש על העלאת רמת המיומנויות במשק באופן שיבטיח שיפור בפריון, בשכר וברמת החיים.

עלייה במספר שנות הלימוד הממוצע

עם פרסום הדו"ח ציינה קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, כי ההתרחבות הרבה ברכישת השכלה גבוהה, שהחלה בשנות ה-90 עם הקמת המכללות, משתקפת בעלייה ניכרת במספר שנות הלימוד הממוצע, וברמת השכלה גבוהה במיוחד בקרב האוכלוסייה הצעירה בישראל.

עם זאת, הפוטנציאל לגידול נוסף במספר שנות הלימוד הממוצע אינו גדול. לכן, התרומה הצפויה מעליית מספר שנות הלימוד של האוכלוסייה בישראל לצמיחת התוצר לנפש בעשורים הקרובים היא אפסית.

רמת המיומנויות הרלוונטיות לשוק העבודה עדיין נמוכה

למרות כל זאת, רמת המיומנויות הרלוונטיות לשוק העבודה, כולל מיומנות מילולית, כמותית ותפקוד בסביבה דיגיטלית, הינה נמוכה יחסית בכל קבוצות ההשכלה.

המשמעות היא שאיכות ההשכלה בכל הקשור להקניית המיומנויות הנדרשות על ידי שוק העבודה, עדיין אינה מספקת. השיפור באיכות המיומנויות עשוי לתרום רבות לעלייה בפיריון העבודה.

מעבר לכך, יש פערים גבוהים ברמת המיומנויות הממוצעת בין מגזרי האוכלוסייה השונים. בקרב האוכלוסייה הערבית רמת המיומנויות בכל התחומים נמוכה במיוחד.

משקל ההון האנושי ביצוא לא עולה

עד תחילת העשור הנוכחי, כאשר משקל תעשיות ההייטק ביצוא היה במגמת עלייה, עלתה איכות ההון האנושי המגולם ביצוא. החל מתחילת העשור הנוכחי, רמת ההון האנושי המגולם ביצוא נותרה יציבה, שכן עיקר התחלופה בהרכב היצוא נובע מהמעבר של עובדים מתעשיית ההייטק לשירותי ההייטק. בשתי קבוצות הענפים הללו, רמת ההון אנושי המגולם היא דומה.

בלימה זו של מגמת העלייה בהון האנושי ביצוא, משקפת כנראה מגבלות היצע של עובדים בעלי כישורים טכנולוגיים ברמה הגבוהה ביותר. על רק זה, אושרה בשנה שעברה בממשלה תוכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההייטק. התוכנית כוללת צעדים של הות"ת, שמעודדים את מסלולי הלימוד של מקצועות ההייטק. יש חשיבות רבה לתמיכה בהמשך ההתרחבות של ענפים עתירי חדשנות טכנולוגית.

הישגי התלמידים נמוכים

הבסיס להענקת כישורים ומיומנויות נמצא במערכת החינוך. הישגי התלמידים הישראלים במבחנים הבינלאומיים הם בסטנדרטיים נמוכים יחסית. יתר על כן, הפערים בין הישגיהם של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי שונה, הינם גבוהים במיוחד.

מחקרים מצביעים על כך, שאחד הגורמים המרכזיים באיכות ההישגים במערכת החינוך קשור לאיכות המורים. אחד האינדיקטורים שיכול לשמש להערכת רמת המורים הוא הישגיהם בבחינה הפסיכומטרית.

פערים לרעת ישובים מרקע סוציו-אקנומי נמוך

מהמחקר עולה, כי מורים בישובים מאשכולות סוציו אקונומיים נמוכים הם בעלי ציונים נמוכים משמעותית מאלה שבישובים החזקים. הפער אמנם הצטמצם בקרב מורים צעירים, אך הוא עדיין משמעותי.

אחת השאלות העולות מדי פעם היא היעילות של מערכת החינוך. במילים אחרות, האם הישגי מערכת החינוך תואמים את ההוצאה לתלמיד, והאם ניתן יהיה לשפר את ההישגים באמצעות הגדלת ההוצאה.

הוצאה ממוצעת לתלמיד נמוכה מדי

ההוצאה הממוצעת לתלמיד במערכת החינוך נמוכה בהשוואה בינלאומית. ההישגים הממוצעים, תואמים בקירוב את מה שניתן היה לצפות לו בהינתן ההוצאה הממוצעת לתלמיד.

לכן, סביר לצפות שהגדלת ההוצאה, שתתמקד במרכיבי הוצאה שהוכחו כאפקטיביים, תתרום לשיפור ההישגים. בהסתכלות על הקצוות, בהינתן רמת ההוצאה, מתברר כי רמת ההישגים של התלמידים בחמישה האחוזים העליונים של ההישגים, דומים לחזוי על פי ההוצאה לתלמיד.

רמת ההישגים של התלמידים מחמישה האחוזים הנמוכים, הינה נמוכה בהרבה ביחס לחזוי. לפחות חלק מכך ניתן לייחס להקצאת המשאבים המשקפת מידה לא מספקת של העדפה מתקנת, וגם את הרמה הנמוכה יותר בממוצע של מורים בפריפריה.

החסכים הללו קיימים במיוחד במגזר הערבי, שם זוכים התלמידים לפחות שעות, בעוד שהצרכים גבוהים יותר, למשל כדי לתגבר את לימודי העברית החיוניים להשתלבות בשוק בעבודה.

תוכנית העדפה מתקנת תתרום לצמצום פערים

התוכנית לצמצום פערים ולקידום השוויון של משרד החינוך אמורה להגדיל את חלקן של השעות שמחולקות בעזרת נוסחה ברורה להעדפה מתקנת. התוכנית עשויה לתרום לצמצום הפערים בהישגים, אך יישומה לוקה בחסר בשלב זה. חשוב לפעול ליישום מוצלח של התכנית ואף להעמקתה.

לתמרץ מורים איכותיים לעבור לבתי"ס חלשים

הדו"ח של בנק ישראל בחן את האפקטיביות היחסית של כלי המדיניות לשיפור הישגי מערכת החינוך, בפרט בקרב תלמידים מרקע חלש. הבדיקה התבססה על שורה של מחקרים בארץ ובעולם.

מהבחינה עולה, כי תימרוץ מורים איכותיים לעבור לבתי ספר חלשים, והוספת שעות הוראה לתלמידים מרקע חלש הינם כלים אפקטיביים יחסית, בפרט אם יופעלו במשולב. מנגד, הפחתת מספר התלמידים בכיתה היא דרך יקרה יחסית ופחות אפקטיבית להשגת היעד.

עליית השכר בכל המגזרים

בשורה התחתונה מציינת פלוג, כי מדיניות הממשלה הביאה לכך שמשקי בית רבים הצטרפו לשוק העבודה מראשית שנות האלפיים, באופן שתרם לצמיחת המשק ולצמצום פערים.

מחזור העסקים החיובי בשנים האחרונות תמך בגידול בשיעורי התעסוקה, בעליית השכר ובגידול ההכנסות מעבודה, שהקיפו את כלל קבוצות האוכלוסייה בישראל.

שוק העבודה המשיך להתהדק בשנה האחרונה, בתמיכת המדיניות המוניטרית המרחיבה. כתוצאה מכך, שיעורי התעסוקה גדלו ורמת האבטלה ירדה לרמות נמוכות בהשוואה היסטורית.

סדנת פרזנטציה אפקטיבית והעברת מסרים מרחוק

אין תגובות

השאר תגובה