המשרד יעבור לנוח!

המשרד יעבור לנוח!

ארז אלון, בעלים של חברת "ארגונומיה בתנועה" מגיע לכנס הרווחה השנתי 2015 כדי ללמד אתכם איך לשמור על העובדים ולשמר אותם דרך ארגונומיה

שיתוף

ארז אלון, מורה למחול ותנועה בריאותית והבעלים של חברת "ארגונומיה בתנועה" נבחר לשאת הרצאה בכנס הרווחה השנתי 2015. הבחירה בארז אלון, בוגר תואר ראשון מאוניברסיטת לידס באנגליה, הייתה טבעית היות שארגונומיה בתנועה היא כיום אחת החברות המובילות את השינוי הבריאותי בארגונים.

ארז אלון מלווה חברות, ארגונים, ואנשים פרטיים, בתהליכי אימון ,ייעוץ והדרכה שמטרתם שיפור איכות החיים בשיטת ארגונומיה בתנועה. התהליך נקרא שיפור כושר תפקודי.

חברות בכל סדרי גודל, מכל שלושת המגזרים, כבר עובדות איתו כיום ורשימת הלקוחות שלו כוללת שמות כגון: כנסת ישראל, קוקה קולה, חברת החשמל וכיו"ב. לשיטת ארז אלון, לא משנה אם אתם מפעל יצרני המעסיק עובדים במשמרות ארוכות הכוללות עבודה פיסית מאתגרת או שאתם חברת הזנק קטנה המעסיקה אנשי מחשבים שתפקידם לשבת מול מחשב בחדר שקט וממוזג, העובדים שלכם סובלים מסביבת העבודה ברמה זו או אחרת.

העולם המערבי אמנם מציע סביבת עבודה מתקדמת, אך כשאנחנו בודקים את הנתונים היבשים: אחוז ההיעדרויות מעבודה, ההשקעה הכספית כתוצאה מבעיות גופניות בעבודה ושעות עבודה לאדם, אנו עדים לעובדה הבאה: לעובד אין כיום יותר רווחה!

העובדים יושבים יותר מול מחשב ויוצאים פחות לשטח לבצע משימות פיזיות מאתגרות אך סביבת העבודה החדשה לאו דווקא בריאה או בטוחה יותר, בייחוד אם אין את הכלים והמודעות לשמירה על הגוף והנפש במשך יום העבודה הכול כך ארוך. על פי מחקר Fit for work research שהתפרסם ב-2010 עולה ש-49.9% מימי ההיעדרות מעבודה מסיבות מחלה במדינות המתועשות הם כתוצאה מכאבי גב. לפי אותו מחקר, נמצא כי המשק הישראלי לבדו הפסיד קרוב ל-26 מיליארד ₪ בשנת 2010 כתוצאה מבעיות מפרקים ויציבה של עובדים.

ארז, כשאני שומעת על יועץ ארגונומי שיגיע אלי לחברה אני מייד מדמיינת מצב שבו: עלי להחליף את כל הריהוט, המחשוב, הציוד, לרכוש רהיטים ומכשירים חדשים.. אההה וגם לשבור כמה קירות?
ארז אלון: ארגונומיה זה לא רק להחליף מחשבים, מקלדות ועכברים בציוד יקר יותר. ארגונומיה מזמינה אותנו לעבור שינוי תפיסתי שמטרתו להציב את האדם במרכז. נכון, חלק אחד בארגונומיה באמת מתייחס לציוד, מכשור, ריהוט וכיו"ב אבל זו רק צלע אחת מתוך שלוש הצלעות. ארגונומיה אמיתית משמעה התייחסות לכלי העבודה, סביבת העבודה (שינוי תנאים בסביבה קיימת), ומצבו הפיזי/בריאותי של העובד במקום.

פתרון ארגונומי נכון לא בהכרח דורש החלפה מסיבית של ציוד בעלות גבוהה ולעתים השינויים הנכונים ביותר הנדרשים לא כרוכים כמעט בהשקעה כספית. לדוגמה: בייעוץ שנתתי למשרדי מע"מ גילינו כי חזרת העובדים לכיסאות פשוטים שהיו להם בעבר, וכעת נמצאו במחסן, הייתה נכונה יותר מישיבה על הכיסאות המפוארים שרכשו עבורם בכסף רב!

כשאני נכנס לארגון אני בודק מה היקף ההתערבות הארגונומית שההנהלה בוחרת תוך התייחסות למשאבים תקציביים אך בעיקר התייחסות למשאבי זמן, אנרגיה ומוטיבציה לעשות שינוי במצבים קיימים. אני חייב לחדד – כסף הוא לא שחקן ראשי בתחום הארגונומיה. מה שכל כך מפתיע את כולם, ולפעמים מצליח להדהים גם אותי, זה מה אפשר לעשות במעט התערבות, בפרק זמן קצר בכמעט אפס משאבים!

איך מתקנים בעיות בפרקי זמן קצרים ובתקציבים מוגבלים?
ארז אלון: כשחושבים על מה אני יכול לעשות עם תקציב זעום ,ללא זמן ורק כדי לציין על הלוח שעשינו משהו, לא מגיעים להרבה אבל… כשחושבים על איך אפשר להפוך מקום עבודה קיים לטוב יותר, נעים יותר, בריא יותר (פיזי ורגשי), אפשר לעשות המון.

כחלק מהכניסה שלי לארגון אני עושה סיבוב בין העמדות, מדבר עם עובדים, מתבונן סביבי… כאדם מבחוץ קל לי יותר לראות פתרונות מחוץ לקופסה. אני לא כבול ל"כוח ההרגל" המקומי ולכן אני יכול להציע פתרונות שלא חשבו עליהם או לא חשבו שהם יעבדו. כך לדוגמה, מקומות עבודה שבהם נהוג להיות "לארג'ים" ולתת לעובדים הפסקת צהריים של שעה ורבע. במקרה הזה אני אציע לחלק את ההפסקה הגדולה הזו ל-3 הפסקות קצרות יותר של 20-30 דקות על מנת להקל בעומסים. זו דוגמה למקרה שבו לא נדרשת תוספת שכר או התערבות בעבודה עצמה אלא רק חשיבה מחדש על הדרך שבה העובדים יוצאים להפסקה ונותנים לגוף שלהם מה שהוא צריך במינון שהוא נכון יותר.

הדרכה נכונה של עובדים היא המפתח לכך שפתרונות טובים יעבדו לאורך זמן. אין אף יצרן כסאות ארגונומיים שיעז לטעון כי שימוש בכיסא שלו יפחית בוודאות כאבי גב. צריך לדעת איך להשתמש נכון בגוף ובכיסא כדי שזה יקרה . צריך תרגול. הפתרון טמון בסדנאות והרצאות המלמדות ישיבה נכונה או איך שימוש נכון בחפצים בסביבה הקיימת, תרגילי שחרור והרפיה למניעת בעיות או לטיפול בבעיות קיימות, כך שלעובדים תהיה מעורבות ועצמאות. זה אומר שחברה לא צריכה לצאת לתהליך ארוך ויקר של "שדרוג" המשרדים אלא היא משפרת את רווחת העובד על ידי כך שהיא נותנת לו את הכלי לנהל את עצמו בצורה חכמה ונכונה יותר מבחינה ארגונומית.

ארגונומיה זו תפישה / הסתכלות אחרת על דברים. כשהגעתי לאחת המחלקות בכנסת פגשתי קבוצת קלדניות שסבלו מכאבים. כשהתחלתי לחקור גיליתי שמדובר בעובדות מאוד מסורות עם הרבה מוטיבציה. הן מקלידות לבד, שעות רבות, מול שולחן עבודה צר יחסית ולכן רכשו עבורן מתקן ארגונומי שנקרא ענן. נאמר לקלדניות שבגלל שהשולחן הוא צר, העמדות הללו נועדו להקל עליהן בעבודה. מבדיקה שלי התברר שדווקא העבודה על הענן היא מה שהחמיר את המצב. אז יש לנו כאן אתגר פסיכולוגי של להבין את העובד.

הבנתי שהקלדניות עושות שימוש במשהו שנאמר להן שהוא נרכש עבורן ולטובתן אבל הוא בעצם פוגע בהן. ההתערבות הראשונה שלי הייתה לאפשר להן להחליט האם הן רוצות לשים מתקן כזה בכלל ולסייע לכל אחת להתאקלם על השולחן שלה. בהמשך זיהיתי שיש פערי גבהים בגובה המסך מה שגורם לקלדניות לעומס יתר ומאלץ אותן לשבת לא בנוח. אז לקחתי קלסרים ישנים שאינם בשימוש ויצרתי הגבהה למחשבים ולמקלדות על השולחן (לכל אחת בהתאם לגובה שמתאים לה). כך הפכתי את סביבת העבודה של הקלדניות להרבה יותר נכונה (ולכן הרבה יותר אפקטיבית) בהתערבות מינימלית וללא תקציב.

הזכרת את הפסיכולוגיה שבגישה הארגונומית (שלך לפחות). איך היא באה לידי ביטוי בעבודה היום יומית שלך בארגונים?
ארז אלון: הקלדניות בכנסת עשו שימוש במתקנים שלמעשה פגעו בהן, אבל הן היו בטוחות שהעמדות הללו נרכשו בשבילן כדי להטיב עמן. מה שאני מנסה להסביר זה שאין טעם פשוט לקנות לעובדים עכברים טובים יותר, כיסאות איכותיים יותר ולהציבם במשרד. אם העובדים לא ירגישו שהשקיעו בהם, משמע חשבו עליהם, התייעצו איתם, ביררו מולם, נתנו להם לנסות, שיתפו אותם בתהליך… הם לא יהיו פתוחים לקבל את השינוי. אם העובדים ירגישו ש"זרקו עליהם" כיסאות ושולחנות רק כדי שיעבדו מהר יותר, הם לא יקבלו את השינוי אבל אם הארגון יכניס מישהו שיעבור ביניהם, יראיין אותם, ישאל מה כואב, ינסה למצוא יחד איתם פתרון… אז הם יבינו שהשינוי הוא בשבילם ואז זה יהפוך ל"שלהם". עד כאן מבחינת העובד כל זה הוא לטובת המעסיק ולא לטובתו גם אם הארגון השקיע הון במה שהוא מכנה "תקציב ארגונומיה". זה פשוט לא רווחה.

כבר יצא לי לפגוש מנהל שאמר לי: "אולי פשוט נדביק לעובדים סטיקרים למחשב עם כל מיני תרגילי התעמלות כדי שהם ידעו אילו תרגילים לבצע?". חד וחלק- זה לא עובד! עובדים לא יבצעו תרגול שחרור והרפיה כי הצמידו להם סטיקר למחשב. הם כן יקומו מהכיסא אם יבוא מישהו ויזמין אותם, יאתגר אותם, ינסה לברר מה כואב להם, איך נוח ונכון להם, ישאל איך הם מרגישים, האם יש שיפור ובעיקר ידריך אותם ישירות.

תתפלאו, עובדים לאו דווקא צריכים שתקנו להם מקלדת חדשה (יקרה יותר) ושולחן חדש (יקר יותר) אבל כולם צריכים "מגע" אישי אנושי ומקצועי. בארגונומיה יש הרבה מאוד יצירתיות וכדי למקסם את התוצאות (שמתורגמות לרווחים מוכחים מבחינת ROI כפי שמראים כל המחקרים שנעשו בתחום), צריך לבנות ערוץ תקשורת פתוח עם העובדים מתוך מוכנות להקשיב, לקבל, לכבד ולעשות מאמצים. העובד צריך לדעת שהארגון מוכן לשנות ולהשתנות בשבילו (עד כמה שניתן כמובן) ואז, כשזה קורה, יש לכם אפשרות לתת לעובד רווחה אמיתית שמיתרגמת לתוצאות אמיתיות שבאות לידי ביטוי בשורה התחתונה.

לכתבה מעמיקה עם ארז אלון בנושא: שיטות להקלה בעבודה דרך ארגונומיה לחץ על קישור זה

בואו להרחיב את הידע והכלים שיש ברשותכם לפיתוח תחום הרווחה בארגון  
הירשמו עוד היום לכנס הרווחה השנתי 2015

 פרטים והרשמה בקישור זה 

אירועים מקצועיים למנהלי משאבי אנוש

אין תגובות

השאר תגובה