זכויות עובדים וזכויות מעסיקים

זכויות העובדים מוענקות לעובדים באמצעות כלים כגון: דיני עבודה בהסכמים קיבוציים וכלים נוספים המסדירים יחסי עבודה. מקורן של זכויות העובדים בתוצאות מאבקי תנועות סוציאליסטיות שהחלו במאה ה-19 במטרה למנוע העסקת ילדים, לקבוע שכר מינימום ולהגביל את השעות ליום עבודה.

היקף זכויות העובדים לעומת זכות המעסיק לנהל את ארגונו כראות עיניו הינם שתי קבוצות אינטרסים המתנגשות זו בזו ומהוות חלק מהפולמוס הפוליטי בין השמאל לימין כדוגמת הדיון על שכר המינימום. תנועת האנטי-גלובליזציה טוענת שהקפיטליזם חובק העולם, פוגע משמעותית בזכויות עובדים במדינות מבוססות כתוצאה מהתחרות בינם לבין עובדים במדינות עולם שלישי.

בישראל

אכיפת זכויות העובד מבוצעת באמצעות תיקון המחייב כל מעביד להעניק זכויות מינימליות לעובדיו. ישנם חוקי מגן המעגנים זכויות אלה אף אם ויתר עליהן העובד בכתב, למשל: שכר מינימום, שעות נוספות, דמי מחלה וחופשה שנתית. על המעביד לספק לכל עובד את פירוט זכויותיו בכתב, כמו כן הודעת פיטורין או התפטרות גם כן חייבת להיות מוגשת בכתב. ישנם מגזרים במשק, בהם חלים חוקי הרחבה מטעם משרד הכלכלה, המוסיפים על זכויות הבסיס.

עובד שנפגעו זכויותיו, רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, או להגיש תלונה במשרד הכלכלה.

זכויות מעסיק

זכות המעסיק לנהל את עסקו כראות עיניו, בתלות בדיני העבודה המגנים על העובד. עם זאת, פיטורין היא זכות המעביד המעוגנת בחוק, בתנאי שיש עילה מבוססת כגון: תום חוזה העסקה, חשד מבוסס לעבירה וכו'.

כמו כן, חובת ההודעה המוקדמת לתום עבודה חלה גם על העובד. על העובד להודיע על התפטרות בזמן מספק למעביד, בכדי שיוכל להיערך לפער שיוצר.

מאמרים בנושאי זכויות עובדים ומעסיקים: