מן הפסיקה
מן הפסיקה
חשיבות ההשכלה על פסיקות עבר בדיני עבודה הינה חיונית להבנת תקדימי עבר של מחדלים ועבירות ביחסי עבודה.
גישה לפסיקות דיני עבודה, מעניקה קווים מנחים להתנהלות בתרחישים ביחסי עבודה, מורכבים ורגישים ככל שיהיו.
בישראל קיימת מערכת בתי דין ייחודית לדיני עבודה מתוקף חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט 1969. המערכת הינה ערכאת שפיטה בלתי תלויה, המתמחה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, ביטוח ממלכתי ועוד).
בית הדין לעבודה אוצר ארבעה תחומים:
- תביעות אזרחיות (ללא רף סכום), הנוגעות לסכסוכי עובד-מעביד, או משא ומתן בקבלה לעבודה. משמעותן בפועל של תביעות אזרחיות, הינן מימוש זכויות היחיד ביחסי עובד מעביד.
- ענייני הציבור – התאגדות עובדים, יחסי עבודה במשק, שביתות, צווי הרחבה ודיני עבודה ציבוריים. ההליכים מתייחסים לפרשנות ומימוש הסכמים קיבוציים במערכת יחסים קיבוצית. כמו כן משויכים ההליכים למסגרת משפט העבודה הארגוני: הליכים בין ארגוני עובדים לחבריהם, הליכים בין ארגוני עובדים לארגוני עובדים אחרים או הליכים בין מעבידים לבין עצמם.
- ערעורים – כדוגמת ערעור על החלטת אוטוריטה בנושא עבודה (למשל החלטת גורם מוסמך בביטוח לאומי).
- עבירות פליליות קלות בענייני עבודה- הליכים המפורטים בתוספת לחוק בית הדין לעבודה.
מאמרים בתחום:
נדחה ערעור עובד להחזרתו לעבודה: בשימוע לא הציג לחברה את כל המסמכים והטענות
העובד לא הציג בפני החברה את מצבו הרפואי, לא ביקש שהחברה תאתר לו תפקיד חלופי כדי שיוכל לחזור לעבודה, ולא התייצב לבדיקה אצל רופא תעסוקתי מטעם החברה
בג"צ דחה עתירה של עובד בעל מגבלות להחזירו לעבודה; יקבל פיצוי לא ממוני
על המעסיק לבצע התאמות לצרכים המיוחדים של עובד עם מוגבלות שיאפשרו את העסקתו, אבל רק כל עוד ההתאמות אינן מהוות נטל בלתי סביר; בג"צ לא מהווה ערכאת ערעור על החלטות ופס"ד של בתיה"ד לעבודה למעט במקרים חריגים
ביה"ד: לחשב את קצבת שמירת ההיריון ע"פ השכר האחרון בעבודה ולא בחופשת הלידה
מנהל משאבי האנוש צריך לוודא שעובדות שיוצאות לחופשת לידה או שמירת היריון מקבלות את הקצבה המגיעה להן מהביטוח הלאומי, ולוודא שהביטוח הלאומי מחשב את גובה הקצבה על פי הבסיס הנכון
אסור להעסיק עובדת בחופשת הלידה גם אם היא עצמה מבקשת לעבוד בתקופה זו
ביה"ד: חל איסור מוחלט להעסיק עובדת בחופשת לידה; האחריות לכך שהעובדת לא תעבוד בחופשת הלידה הוא מוחלט, גם אם העובדת היא זו שביקשה לעבוד
פיצוי של כ-67,300 לעובדת בשל אי מסירת הודעה ורכיבים נוספים
בנוסף ישלם המעסיק לעובדת הוצאות משפט של כ-13 אלף שקל; הפיצוי הוא על אי מסירת הודעה בעת שינוי תפקיד, תלושי שכר לא תקינים, שעות נוספות, הכנת חומרי הדרכה, הדרכות, פיצויי הלנת שכר, השלמת דמי מילואים, השלמת פיצויי פיטורים, והפרש הפקדות לפנסיה
בוטלו פיטוריו של חבר התאגדות עובדים שנמצאת בהתהוות
על אף ביטול הפיטורים פסק ביה"ד: פעילות באיגוד עובדים אינה מקנה לחבר הוועד חסינות והוא לא רשאי לנהוג ככל העולה על רוחו, לזלזל בעבודה, להפר את נהלי העבודה, להתעלם מהם או להתבטא באופן בוטה כלפי הממונים עליו
מעסיק ישלם פיצוי של 59,164 משום שלא כלל עמלות מכירה בשכר הקובע
ביה"ד: עמלות המכירה לא היו מותנות בתנאי כלשהו ולכן נחשבות כחלק מהשכר הרגיל; בנוסף ישלם המעסיק לעובדת הוצ' משפט בסכום של 10,000 שקלים
מעסיק ישלם פיצוי בסכום 80 אלף שקל בשל אפליה נגד עובדת עם מוגבלות
בנוסף ישלם המעסיק 21 אלף שקלים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד; הפיצוי בשל אפליה בעבודה, לרבות אי קידומה של העובדת בגלל מגבלתה, פגיעה בכבודה, עוגמת הנפש שנגרמה לה ופיטורים שלא כדין ע"פ חוק שיוויון אנשים עם מוגבלות
פיצוי של כ-184.24 אלף שקל לעובדת בגלל אפליה לרעה בשכר
בנוסף ישלם המעסיק לעובדת 35 אלף שקלים הוצ' משפט; סכום הפיצוי כולל הפרשי שכר בהשוואה לעובד מקביל, פיצוי בגין נזק לא ממוני, הפרשי תשלום שעות נוספות, פידיון חופשה, והפרשי הפקדות לפנסיה
שלילת פיצויי פיטורים לעובד שהתחרה במעסיק בעת שעבד בחברה
בנוסף ישלם העובד למעסיק פיצוי 150,000 שקל, שווי מחשב 11,000 שקל, והוצ' משפט 35,000 שקל