דיני עבודה
דיני עבודה

חוקי דיני עבודה עיקריים: חוק פיצוי פיטורין, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק חופשה שנתית, חוק העסקת בני נוער, חוק עבודת נשים, חוק הסכמים קיבוציים, שכר מינימום ועוד רבים אחרים. רשימת החוקים מורכבת מ-21 חוקים שונים במסגרת דיני עבודה.
סמכות הדיון בענייני עבודה, אצורה כולה בבתי הדין לעבודה, המצויים במחוזות השונים ברחבי המדינה (ע"פ חוק בתי הדין לעבודה התשכ"ט-1969).
טרם המהפכה התעשייתית ובתקופת העבדות במאה ה-19, התנהל שוק העבודה כשוק עבדים. המעסיקים התעמרו בעובדים וניצלו אותם באופן מרבי תמורת מינימום תגמול כספי.
העובדים אז היו כחפצים, מצרך ולא כבני אדם עם ערכים, רגשות, זכויות ורצונות. העבודה הייתה בתנאים איומים ומסוכנת לבריאות העובד. בעיקר לעובדי מפעלי התעשיות והמכרות.
עובד שנפצע במהלך עבודתו פוטר לאלתר ללא זכויות וללא פיצויים. דינו היה כדין כלי עבודה שיצא מכלל שימוש. ילדיו הועסקו במקומו בכדי לסייע לכלכלת המשפחה והם נוצלו לא פחות מהוריהם.
צמיחתו של הייצור התעשייתי הותיר את בעלי המלאכה ללא פרנסה. עובדים חדשים במציאות המשתנה נאלצו לרכוש השכלה רחבה יותר ומיומנות מקצועית. מי שהצליח לעמוד בקצב, עבר לערים הגדולות והתקדם ברמת חייו, אולם גם שם התקדמותו הייתה מעוטה ומוגבלת.
כל חוזה העסקה תמיד נוסח לטובת המעביד ולרעת העובד. בעלי המלאכה צללו לחיי עוני ומחסור. המעמד הבורגני התייצב והמערכת החוקית והפוליטית לא הגנה על מעמד הפועלים החלש.
מאמרים בנושאי דיני עבודה:
משרד הכלכלה פועל לשינוי חישוב השעות הנוספות
בכוונת משרד הכלכלה לפעול לקידום שינוי השיטה הקיימת בשוק התעסוקה לחישוב שעות נוספות. במסגרת המתווה המוצע, התגמול בגין שעות נוספות יעמוד על 133% ויהיה על בסיס שבועי, כלומר החל מהשעה ה-44, או על בסיס חודשי, כלומר החל מהשעה ה-187.
סקר: קרוב למחצית מהישראלים סבורים שאימהות צריכות לעבוד במשרה חלקית
כ-47% מהישראלים סבורים שאימהות צעירות צריכות לעבוד במשרה חלקית, כ-37% חושבים שעליהן לעבוד במשרה מלאה, ורק כ-9% תומכים בהישארותן בבית. כ-45% מהגברים לעומת 35% מהנשים בקרב האוכלוסייה היהודית סבורים שאימהות צעירות צריכות לעבוד במשרה מלאה, ואילו כ-25% מהגברים לעומת כ-20% מהנשים סבורים כך במגזר הערבי. זאת, בעוד 51% מהנשים לעומת 39% מהגברים מהאוכלוסייה היהודית סבורים שקיימת עדיפות למשרה חלקית, ואילו במגזר הערבי 61% מהנשים לעומת 50% מהגברים.
זכויות עובדים בחגים
חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי העסקת עובד בחגים אסורה, אלא אם כן קיים צו הרחבה המתיר זאת עבור עסקים חריגים, החלים גם על עבודה בשבת. בגין עבודה בחג יש לשלם לעובד שכר בשיעור של 150% משכרו הרגיל , ושעות נוספות יש לשלם על בסיס השכר הגבוה המשולם בחג.
החל מ-2016: מעסיק יידרש לדווח ישירות לביטוח לאומי על עובדים חדשים
החל משנת הכספים 2016 ואילך מעסיקים יידרשו לדווח שלוש פעמים במהלך השנה - ינואר, אפריל ויולי - על תשלומים ששילמו לעובדים ועל קליטת עובדים חדשים. הדיווח יתבצע באמצעות האינטרנט על ידי מעסיקים גדולים ובצורה ישירה מול המוסד לביטוח לאומי.
סקר: יותר עובדים מדווחים על בעיות נפשיות
קרוב למחצית מהמעסיקים מעידים על עלייה במספר הדיווחים על מקרים של בעיות נפשיות, כדוגמת דיכאון וחרדה. מדובר בידע המטיל על מעסיקים אחריות, שכן החוק אוסר הפליה של אנשים עם מוגבלות, בין אם פיזית ובין אם נפשית. מעבר לכך, לטיפול נכון בעובדים הלוקים בבעיות נפשיות השפעה חיובית על מניעת היעדרויות, על האווירה הנוצרת בחברה, על תחלופת עובדים ועל נאמנות כלפי הארגון.
"חובות המעסיק מכוח החוק למניעת הטרדה מינית הן חובות עצמאיות"
ביה"ד הארצי לעבודה קבע כי חובות המעסיק מכוח החוק למניעת הטרדה מינית הן חובות עצמאיות, ואינן תלויות בשאלה אם הוכחו הטרדה מינית או התנכלות.
הבוס דרש מעבדאללה להחליף את שמו לגינדי
עבדאללה סביר סיים בהצטיינות ארבע שנות לימודים בהנדסת תעשייה וניהול, אולם הראיונות הרבים לצורך קבלה לעבודה נגמרו כולם בכישלון, לדבריו בשל היותו ערבי. לאחרונה התקבל סוף סוף לעבודה, ובתחילת יום העבודה הראשון התבקש להחליף את שמו. על אף שהסכים - פוטר לאחר זמן קצר בשל 'חוסר התאמה לתפקיד'.
בג"ץ אישר הגשת תובענה ייצוגית נגד מעסיק חרף קיומו של הסכם קיבוצי
בג"ץ דחה עתירות שהוגשו נגד פסיקות ביה"ד הארצי לעבודה המאשרות הגשת תובענות ייצוגיות נגד מעסיקים שהפרו זכויות עובדים, על אף קיומם של הסכמים קיבוציים עמם.
חוק עבודת נשים – סקירה
חוק עבודת נשים מהווה בסיס לתביעות רבות המוגשות לביה"ד לעבודה, ומסתיימות בחיוב המעסיק בפיצויים בהיקף נרחב.
להלן סקירה של עיקרי החוק.
האוצר: המבטחת מחויבת לוודא ביצוע תשלום פרמיות אובדן כושר עבודה על ידי המעסיק
במקרה בו מעסיק אינו מעביר פרמיות אובדן כושר עבודה לחברת הביטוח, והיא אינה גובה אותן מהחיסכון הפנסיוני של עובד, יוצא שהעובד נותר חשוף ללא כיסוי ביטוחי. אם העובד ייקלע למצב של אובדן כושר עבודה – יהיה המעסיק חשוף לתביעה משפטית במסגרתה ייתבע לשלם לעובד את סך כל הפיצויים שהיה העובד מקבל מחברת הביטוח, דבר שעשוי להגיע למאות אלפי שקלים. אגף שוק ההון באוצר קבע כי מוטלת חובה על חברת הביטוח לעקוב אחר ביצוע תשלום הפרמיות בפועל.










