מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מונה כ-356.8 אלף סטודנטים, גידול של 2.4% לעומת השנה הקודמת, כך עולה מסקר חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת הלימודים תשפ"ו (2025/26).
עוד עולה מנתוני הלמ"ס, כי מספר הלומדים רפואה זינק בכ-10.6%, אלא שבה בעת נרשמה ירידה של כ-1.9% במקצועות ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) בתואר הראשון.
כמו כן עולה מהסקר, כי בקרב הסטודנטים נרשם רוב מוחלט לנשים והוא עומד על כ-60.4% מכלל הסטודנטים.
מגמות אלו מעוררות אתגרים אסטרטגיים משמעותיים עבור שוק העבודה הנוכחי ובחמש השנים הקרובות, ומחייבות בחינה מחדש של האופן שבו ארגונים מטפחים הון אנושי.
השפעה על שוק העבודה והערכות לחמש השנים הקרובות:
הקיפאון והירידה הקלה במספר הסטודנטים לתואר ראשון במקצועות ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), בשילוב הצורך המואץ בחדשנות טכנולוגית, יוצרים פער הולך וגדל בין הביקוש הגובר לטלנטים טכנולוגיים לבין היצע בוגרי האוניברסיטאות.
מנגד, הגידול בביקוש למקצועות הרפואה, הבריאות ומדעי הניהול מעיד על שינוי במוקדי המשיכה התעסוקתיים.
חברות המחקר והייעוץ הגלובליות מנתחות מגמות אלו ומדגישות את ההשלכות שלהן על מנהלי משאבי האנוש:
ממחקר של מקינזי עולה, כי המחסור המבני בבוגרי STEM מחייב את הארגונים לעבור ממודל של גיוס מבוסס תארים בלבד למודל מבוסס כישורים ומיומנויות, המאפשר לאתר מועמדים על בסיס יכולות מעשיות.
החוקרים של חברת גרטנר מדגישים, כי בחמש השנים הקרובות, ארגונים שישארו תלויים אך ורק בגיוס חיצוני של אקדמאים, יסבלו מצווארי בקבוק תפעוליים. לכן נדרשת היערכות פנים ארגונית אגרסיבית.
החוקרים של דלויט מציינים, כי הצורך בהתאמת העובדים לשינויים טכנולוגיים דורש ממנהלי משאבי האנוש להטמיע תוכניות הסבה מהירות, שכן המערכת האקדמית המסורתית מתקשה לספק את קצב הביקוש בשוק למיומנויות וידע.
הכשרות בארגונים:
לאור האתגרים המשתקפים מנתוני הלמ"ס, ובפרט הירידה במסלולים הטכנולוגיים המסורתיים, תקציבי ההכשרה והפיתוח הפנים ארגוניים הופכים למנוע הצמיחה המרכזי של השוק.
מסקרים של PwC עולה, כי כ-74% מהארגונים המובילים, מגדילים משמעותית את השקעותיהם בהכשרות פנים ארגוניות, מתוך הבנה שהאקדמיה לבדה אינה מספקת מענה מהיר מספיק לצרכי התוכנה, הבינה המלאכותית והאנליטיקה של השוק המודרני.
ממחקרים של גאלופ עולה, כי עובדים המקבלים מהמעסיק הזדמנויות קבועות לרכישת מיומנויות חדשות בתוך הארגון, מציגים רמות מחוברות הגבוהות פי שלושה, וסיכוי נמוך בבכ-50% לעזוב את החברה. זה הופך את ההכשרה הפנים ארגונית לכלי השימור האפקטיבי ביותר כיום.
בשורה התחתונה, הנתונים מלמדים ששוק העבודה נכנס לתקופה של פער בין היצע האקדמיה לצרכי התעשייה. בחמש השנים הקרובות, מנהלי משאבי האנוש לא יוכלו להישען עוד על גיוס אקדמי פסיבי בלבד.
יהיה עליהם להוביל מערך הכשרות פנים ארגוני מפותח, לפתח טלנטים מבפנים ולגשר על פערי המיומנויות, כדי להבטיח את חוסנו וצמיחתו של הארגון.
